מַרְזֵחַ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מרזח
הגייה* marzeakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ז־ח
דרך תצורה משקל מַקְטֵל
נטיות ר׳ מַרְזְחִים; מִרְזַח־, מַרְזְחֵי־
  1. לשון המקרא טקס סעודה ומשתה פולחני קדום שהיה נהוג בתרבויות הלבנט, ובדרך כלל קשור בפולחן מתים.
    • ”לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ, בְּרֹאשׁ גֹּלִים; וְסָר, מִרְזַח סְרוּחִים.“ (עמוס ו, פסוק ז)
    • אֵל יוֹשֵׁב בְּמַרְזְחֵהוּ, יֵשְׁתְּ אֵל יַיִן עַד שָׂבְעָה, תִּירוֹשׁ עַד שָׁכְרָה (שירת אוגרית, לוח KTU2 1.114[1])
  2. משתה, הילולה.
    • ”הכל סופדין וטופחין על מיתת הצדיק. וזה הרשע עושה לו מרזחין.“ (קהלת רבה, לפני שנת 600 לספירה, באתר מאגרים)

גזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל ובירמיהו טז, פסוק ה. תרגום השבעים מתרגם את "בית מרזח" שבירמיהו כ־θίασον (סעודת אבל), ואילו את "מרזח סרוחים" שבעמוס כ־χρεμετισμὸς (מצהלות סוסים).[2] המילה נפוצה בין כתבי אוגרית, הן באוגריתית כ־𐎎𐎗𐎇𐎈 (מרזח) והן בתעתיק לאכדית כ־ma-ar-zi-ḫi או mar-za-i-ma.[3] 𐤌𐤓𐤆𐤇 (מרזח) נזכר גם בכתובת פניקית מאתונה, הידועה בשם "כתובת המרזח".[4] במפת מידבא מתואר בקרבת ים המלח יישוב בשם ΒΗΤΟΜΑΡΣΕΑ Η ΚΑΙ ΜΑΙΟΥΜΑΣ, המילה הראשונה בשם היישוב מזוהה כ"בית מרזח".[5] המרזח נזכר בכתובות ארמיות מתדמור,[6][7] מיב[8] ובכתובות נבטיות.[9][10]
  • בערבית קדומה: ("מרזִיח'") משמעותה הראשונית: "מִשתֶּה".[דרוש מקור]

צירופים

עריכה

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. מסומן גם כ־UT 601. ההעתקה לכתיב עברי מודרני לפי: צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 646. במקור נכתב "אִל יתֿב במרזחה, ישת [אִל י]נ עד סבע תרתֿ עד שכר"
  2. צבי ושפרה רין, "מרזח", בתוך עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 854; תרגום השבעים, ירמיהו 16, 5, תרגום השבעים, עמוס 6, 7.
  3. צבי ושפרה רין, "מרזח", בתוך עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 854.
  4. KAI 60 – כתובת המרזח
  5. ג'ורג' אלברט קוק, A Text-book of North-Semitic Inscriptions, אוקספורד: קלרנדון, 1903, עמ' 122.
  6. ג'ורג' אלברט קוק, A Text-book of North-Semitic Inscriptions, אוקספורד: קלרנדון, 1903, עמ' 302-303
  7. שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 403.
  8. בצלאל פורטן, Archives from Elephantine, אוניברסיטת קליפורניה, 1968, עמ' 179-186, ISBN 978-0520010284
  9. אברהם נגב, ערי הנבטים בנגב, אריאל, 1988, פרק עבדת, תת הפרק "תולדות היישוב"
  10. צבי ושפרה רין, "מרזח", בתוך עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 856.