פתיחת התפריט הראשי

זוֹעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זו
הגייה* zo
חלק דיבר מילת גוף
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
כינויי הרמז
גוף קרוב רחוק
זכר זה ההוא (הלז)
נקבה זו / זאת ההיא
ז"ר אלו / אלה ההם
נ"ר אלו / אלה ההן
  1. זאת, כינוי המרמז על נקבה.

גיזרוןעריכה

  • מן לשון חז"ל.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: that‏, this‏‏‏‏
  • ערבית: هذه‏‏‏‏
  • רוסית: эта‏‏‏‏

ראו גםעריכה

זוּעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זו
הגייה* zu
חלק דיבר מילת חיבור
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא מילת-חיבור: אֲשֶׁר, שֶׁ-.
    • ”עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ“ (ישעיהו מג, פסוק כא)
    • ”נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ“ (שמות טו, פסוק יג)
    • ”תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי כִּי אַתָּה מָעוּזִּי“ (תהילים לא, פסוק ה)
    • "שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת, זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח." אני מאמין / שאול טשניחובסקי

מילים נרדפותעריכה

מידע נוסףעריכה

במאמר "קביעות תקן בלשון - חדשים גם ישנים" (מתוך: "מאתים וחמשים שנות עברית חדשה") סוקר ד"ר חיים כהן את ההפרדה בין "זוֹ" בחולם ו"זוּ" בשורוק. הוא גורס שההפרדה, המקובלת כיום כתקנית, היא תוצאת דקדוקים של מתקני לשון, ואינה בהכרח משקפת את ההגייה הקדומה. הוא מסתמך על לשונאים התומכים במסורת ההגייה האשכנזית (בשורוק) במספר ביטויים, כגון: "מצה זוּ שאנו אוכלים", "נחום איש גמזוּ", "לא זוּ אף זוּ", "הרי את מקודשת לי בטבעת זוּ", וכדומה. בנוסף, הוא מציע לפרש מופעים של "זוּ" במקרא ככינוי רמז מיוחד, ללא הפרדה בין מינים. לדוגמה: עַם זוּ קָנִיתָ (שמות ט"ו, ט"ז) ניתן לפרש "עם זה אשר קנית". תרגום אונקלוס לארמית מתאים לפירוש זה.