ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זו
הגייה* zo
חלק דיבר מילת גוף
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
כינויי הרמז
גוף קרוב רחוק
זכר זה ההוא (הלז)
נקבה זאת / זו ההיא
ז"ר אלה / אלו ההם
נ"ר ההן
  1. כינוי המרמז על נקבה.

גיזרון

עריכה
  • מן לשון חז"ל.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא זו
הגייה* zu
חלק דיבר מילת חיבור
מין
-
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא מילת-חיבור: אֲשֶׁר, שֶׁ־.

מילים נרדפות

עריכה

מידע נוסף

עריכה

במאמר "קביעות תקן בלשון - חדשים גם ישנים" (מתוך: "מאתים וחמשים שנות עברית חדשה") סוקר ד"ר חיים כהן את ההפרדה בין "זוֹ" בחולם ו"זוּ" בשורוק. הוא גורס שההפרדה, המקובלת כיום כתקנית, היא תוצאת דקדוקים של מתקני לשון, ואינה בהכרח משקפת את ההגייה הקדומה. הוא מסתמך על לשונאים התומכים במסורת ההגייה האשכנזית (בשורוק) במספר ביטויים, כגון: "מצה זוּ שאנו אוכלים", "נחום איש גמזוּ", "לא זוּ אף זוּ", "הרי את מקודשת לי בטבעת זוּ", וכדומה. בנוסף, הוא מציע לפרש מופעים של "זוּ" במקרא ככינוי רמז מיוחד, ללא הפרדה בין מינים. לדוגמה: עַם זוּ קָנִיתָ (שמות ט"ו, ט"ז) ניתן לפרש "עם זה אשר קנית". תרגום אונקלוס לארמית מתאים לפירוש זה.