כן, כן, פה במדבר הזה רוּקמה והתכוננה ההסטוריה שלי. פה חוּנכתי ופה גוּדלתי ונתרוממתי ובפה אני מוצא את שרש נשמתי, סוד הויתי וזהותי... "להר סיני", צבי כשדאי
(פסיכולוגיה) תפיסת האדם את עצמו, ותפיסת החברה הסובבת אותו.
(לוגיקה) יחס בין שני עצמים המציין שוויון מוחלטת ביניהם, בכל מאפייניהם. מסומן ב־().
ועל כן מוטלת בספק החלטתם של תלמידי פרודון החדשים, שתורת "המאטריאליסמוס ההיסטורי" של פרודון מיוסדת על ההכרה של "זהות (Identität) החיים הרוחניים והכלכלה" "להשתלשלות התורה הסוציאליסטית", בר טוביה
מחידושי אליעזר בן-יהודה. על ידי הוספת הסיומת ־וּת למילה "זֶה".[1] בעיתון ""הצבי" (29 בינואר 1900) הוא כותב שהמילה חודשה כהרחבה למילה "מהות": "יצירה יפה בלשון, טבועה בחותם עבריות בחריפות רבה, מצאתי בחשבון האחרון של ביה"ח "שער ציון" ביפו, שנתפרסם בימים האלה. את המושג שיהגה הלועז במלת אדַנְתִּיטָה (identité) והוא: ברור שפלוני הוא הוא מי שאנו מבקשים - מתרגם בעל הקדמת חשבון הנזכר בתיבה חדשה "מיהות" בזה הלשון: "פלוני שהתברר מיהותו ברור כשר עפ"י עדים". ובהערה: "שם מקרה הנגזר ממלת "מי", כמו "מהות" ממלת מה, ופרושו א דענטיטעט. כלומר: אמת באדם מה שנאמר עליו או העד באדם כי הוא הוא"...ואולם, לא לכל גוני המושג הזה תספיק המלה "מיהות", יען יש שנצרך דוקא החיוב, כי איש פלוני או דבר פלוני זה הוא שאנו רוצים. לתרגם הצד הזה של המושג נוכל לבנות שם מקרה זהות".
ערך בוויקיפדיה: זהות