מזור
מָזוֹר א עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מזור |
| הגייה* | mazor |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ו־ר |
| דרך תצורה | משקל מַקְטוֹל |
| נטיות | ר׳ מְזוׂרִים; מְזוׂר־, ר׳ מְזוׂרֵי־ |
- לשון המקרא דבר והיפוכו, מחד תרופה ומרפא ומאידך חולי ומכאוב.
- דע כי לשון מזור נמצא על מכה ועל רפואה...דבר זה כמו קלס שיש בו גנאי ושבח (אוצר המכתבים אלף קכד)
- ”וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת חָלְיוֹ וִיהוּדָה אֶת מְזֹרוֹ וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל אַשּׁוּר וַיִּשְׁלַח אֶל מֶלֶךְ יָרֵב, וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם וְלֹא יִגְהֶה מִכֶּם מָזוֹר.“ (הושע ה, פסוק יג)
- ”עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ, לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ. “ (עובדיה א, פסוק ז)
- ”אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר, רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ. “ (ירמיהו ל, פסוק יג)
- בלשון ימינו, מרפא
- לשון חז"ל תחבושת, מעטפת חיצונית שעשויה בדרך כלל מאריג, הנכרך על פצע או נגע, ומטרתו להגן עליו מפני זיהום.
- "זאת התורה הורית לענגה ורבה. חובש למצוא מזור וארוכה" (סליחות, אילותנו לעזרתנו (161) שמעון בן יצחק
- ”עשאה" (את המטלית) מזור טהורה“ (ירושלמי, מסכת שבת – דף יז, עמוד ב)
- החובש כרך מזור סביב ידו של הפצוע
גיזרון עריכה
- לשון מרפא ולשון חולי כאחד, מופיעים במקרא בלבד.
- רש"י מפרש מזורו - לשון חולי", "ולא יגהה מכם מזור - לא יסור מכם מכאוב" וכן לשון מרפא, "למזור - לרפואה".
- מקור אפשרי מהשורש זר"י על שום זריית האבקה שמטרתה לרפא את הפצע.
- המלבי"ם מפרש ומרחיב "שם מזור בא על זריית אבק סממנים שיזרו על המכה שעל הגוף ...ועל ידי כך תיקרא גם המכה החיצונה בשם מזור, על שם זריית האבק המרפא אותה..." (מלבי"ם על הושע ה,יג) וכן מוסיף ומציין את השורש זו"ר, גם בשל "מיעוך המכה להוציא הליחה".
- המשמעות תחבושת, מופיעה בלשון המקרא ובלשון חז"ל בלבד. המקור כנראה אף הוא מהשורש זו"ר המרמז על הידוק, לחיצה וקשירה באמצעות תחבושת. [1] (מלבי"ם התייחס לכך באומרו: "ומזור מעניין תחבושת על השבר" (מלבי"ם על עובדיה א ז)
- בעברית החדשה נותרו המשמעויות הכרוכות במַרְפֵּא בלבד.
מילים נרדפות עריכה
- אסותא, ארכה, בריאות, גהה, גהות, החלמה, מחבוש, צרי, רפואה, תרופה (1) וגם (2)
- איספלנית, פּלַסטֵר, רטיה, גאזה (3)
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
מרפא (2)
חולי (1)
|
תחבושת (3)
|
סימוכין עריכה
- ↑ רוביק רוזנטל, "מזור למזוררים". הזירה הלשונית, 11 בינואר 2013
מָזוֹר ב עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מזור |
| הגייה* | mazor |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ו־ר |
| דרך תצורה | משקל מַקְטוֹל |
| נטיות | ר׳ מְזוׂרִים; מְזוׂר־, ר׳ מְזוׂרֵי־ |
- לשון חז"ל מחבט עץ שעמו חובטים על הכבסים, על מנת לסחוט מהם את המים.
- חביטת הכבסים באמצעות המזור, הייתה מקובלת בעבר, ויש בה שימוש גם כיום בחלק מהאזורים הכפריים ובחלק מהאזורים המתפתחים.
- ”הכל מודים בסיכי זיירי ומזורי דכיון דקפיד עלייהו“ (בבלי, מסכת שבת – דף קכג, עמוד א) - תרגום: הכל מודים ביְתֵדוֹת מַכְבֵּשִׁים ומחבטים שכיון שמַקְפִּיד עֲלֵיהֶם מיחד לָהֶם מקוּם.
- ”מודין חכמים לרבי נחמיה בזיירא ובמזורה ובמכונה. בזיירא דו עצר ביה. במזורה דו חביט ביה“ (בבלי, מסכת ירושלמי שבת – דף פב, עמוד ב)
גיזרון עריכה
- מקור מהמקרא ומארמית.
פרשנים מפרשים עריכה
- רש"י מפרש את מקור השם מזור, מהפועל ויזר מלשון מכבש ככתוב:
- ”מעצרא זיירא - גת דאין דורכין אלא כובשין בקורה“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף ס, עמוד א).
- על פי מצודת דוד, פרשנות הפועל "ויזר" מלשון סחיטה ככתוב:
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- ספרדית: moza
ראו גם עריכה
מָזוֹר ג עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מזור |
| הגייה* | mazor |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ז־ר |
| דרך תצורה | משקל מַקְטוֹל |
| נטיות | ר׳ מַזָּרוֹת |
- לשון המקרא (ארכאי) מערכת כוכבים, מזל.
- ”הַתְקַשֵּׁר, מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ-מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ. הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם“ (איוב לח, פסוק לב)
- "ואפל מזור וחמה/ כי רבתי הושמה שממה" (איכה אבל חיל וחומה (2) יוצר שבת איכה)
- "לכל כוכב אור הושוו מידותיו/ למזרות ומזלות סוימו מופתותיו" (קדושתות לארבע פרשיות (634), אלעזר הקליר)
- העושה אורות/ הבורא מאורות/ המוציא מזרות/ המציע כוכבים (קדושתות לשבתות השנה, במדבר, ייני)
גיזרון עריכה
- המילה מופיעה הן בלשון המקרא והן בלשון חז"ל לעתים כמזלות ולעתים ככוכבים.
- על פי מצודת ציון, "באה הלמד במקום הריש" כך שמזרות הם למעשה מזלות כפי שארמונותיו הם למעשה אלמנותיו ומפלשי הם מפרשי". ראו (קטע:מצודות על איוב לח לב)
- למילה אין שימוש בעברית החדשה.
- על פי האגדה, מזור, או מזרות היה אחת מהדמויות המיתולוגיות שנהפכו למזלות ולכוכבים כדוגמת כוכבי השמים עש, עיש, כסיל וכימה המופיעים בספר איוב ובספר עמוס. איזכור מערכת זו לצד הכוכבים האחרים, מרמז אולי על מיקומה בפליאדות (צביר כוכבים) הנמנה בקבוצת הכוכבים שור. קלונימוס הזקן מלוקא בר' משה, מזכיר אף הוא את המזור בחיבורו: "סדרת רהיטים לשחרית ליום הכיפורים", כחלק מצביר הכוכבים: "מאין כמוך בכללך גודל שני המאורות. מאין כמוך בלהבך עש כסיל וכימה ומזרות". ראו, מחזור עם כוונת הפייטן למעריב ויוצר ליום כפור עמ' נא
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- ספרדית: galaxia, constelación
- צרפתית: galaxie, constellation
- אנגלית: galaxy, constellation
ראו גם עריכה
הרחבה עריכה
- בלשון יחיד מופיעה המילה כמזר וכמזור, ובלשון רבים היא מופיעה לרוב כמזרות.