רטיה

רְטִיָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רטייה
הגייה*	retiya
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ר־ט־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות

1. פיסת בד הכרוכה סביב איבר פגוע ומגינה עליו

   • ”מַחֲזִירִין רְטִיָּה בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה; אִם בִּתְחִלָּה, כָּאן וְכָאן אָסוּר“ (משנה, מסכת עירובין – פרק י, משנה יג)
   • משה דיין שר הבטחון לשעבר של מדינת ישראל נהג לחבוש רטיה על עינו השמאלית.

גיזרון

• מצוי במקרא בצורת הפועל 'רטה' בהוראת לחץ, סחט,כַּרך ”יַסְגִּירֵ֣נִי אֵ֭ל אֶ֣ל עֲוִ֑יל וְעַל־יְדֵ֖י רְשָׁעִ֣ים יִרְטֵֽנִי“ (איוב טז, פסוק יא)
• ארמית רֽטִי
• רטייה - כיסוי. ואל תאטר (תכסה) עלי באר פיה (תהילים סט, טז)

צירופים

• רטיה לעין

מילים נרדפות

• אספלנית
• פלסטר
• תחבושת

תרגום

• אנגלית: bandage‏‏‏‏

ראו גם

• סמרטוט

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: רטייה