טוטפת
טוֹטֶפֶת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | טוטפת |
הגייה* | totefet |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | משקל קוֹטֶלֶת |
נטיות | ר׳ טוֹטָפוֹת |

- לשון חז"ל תכשיט בצורת קמע המונח על המצח.
- ”לֹא תֵצֵא אִשָּׁה לֹא בְחוּטֵי צֶמֶר וְלֹא בְחוּטֵי פִשְׁתָּן וְלֹא בִרְצוּעוֹת, שֶׁבְּרֹאשָׁהּ; וְלֹא תִטְבּל בָּהֶן עַד שֶׁתְּרַפֵּם; וְלֹא בְטוֹטֶפֶת וְלֹא בְסַנְבּוּטִין בִּזְמַן שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה א)
- "אחת הצנוניות חוברה לרצועה שנייה כמו טוטפת על המצח " (הארי פוטר ואוצרות המוות, בתרגום גילי בר-הלל סמו, עמ' 368)
גזרון
עריכה- המילה מופיעה במקרא רק בהקשר של פסוק החוזר בכמה צורות:
- ”וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ...“ (שמות יג, פסוק ט)
- ”וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ...“ (שמות יג, פסוק טז)
- ”וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ“ (דברים ו, פסוק ח)
- ”... וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם“ (דברים יא, פסוק יח)
- המשמעות המקורית של המלה בפסוק זה לא ברורה לגמרי, אך נראה שמדובר היה בתכשיט שעונדים לאות ולזכרון.[1][2]
- יש הגוזרים מהשורש נ־ט־ף ומקבילים לתכשיט "נְטִיפוֹת" המוזכר בישעיהו ג, פסוק יט.[2]
- יש הגוזרים מן טִפָּה בהכפלת האות ט', שהתכשיט היה בצורה של טיפה.[3] אחרים גזרו מהשורש ט־ו־ף בהוראת: כריכה, ליפוף, בהשוואה לערבית: طَافَ (טַאפַ) - לסבוב, להקיף.[4] ולפי זה הכוונה לתכשיט המקיף את הראש או את היד. השוו תרגום יונתן המתרגם ”אֶצְעָדָה“ (שמואל ב׳ א, פסוק י) - "וְטוֹטַפְתָּא".

פרשנים מפרשים
עריכה- תרגומי המקרא ליוונית ולטינית תרגמו כ"דבר קבוע", "שאיננו זז ממקומו", תלוי לזכרון", בנסיון לפרש מושג שלא היה ברור בימיהם. בברית החדשה (מתי כ"ג ה') נקראות הטוטפות "משמרות", ככל הנראה בשל דמיונן לקמעות שהיו תולים לשמירה.[2]
- חז"ל הסבירו את המילה בדרך נוטריקון והלחם מילים בשפות זרות [6]. מפשט הפסוקים נראה ש"טוטפת" אינו כינוי לתפילין, אלא התפילין תלויות כמו טוטפת.
- מדרש תנחומא: "ותפלין שביד ד' פרשיות אלו כולן בכרך אחד. וד' פרשיות אלו על תפלין שבראש בד' טטפת. ומנין ד'. טט בכתפי שתים. פת באפריקי שתים".
- רש"י (שמות יג,טז): "ומנחם חברו עם: הטף אל דרום (יחזקאל כא,ב), אל תטיפו (מיכה ב,ו), לשון דבור, שהרואה אותם קשורים בין העינים, יזכור הנס וידבר בו."
- ראב"ע (דברים ו,ח): "והמכחישים [7] אמרו: שהוא מגזרת: והטף אל דרום. וזה לא יתכן, כי שורש והטף נטף בנו״ן, וזאת חסר נו״ן וכפול הטי״ת."
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: phylactery
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
הערות שוליים
עריכה- ↑ אליה שמואל הרטום, שמות, יבנה, 1992, סדרת תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות, עמ' 49
- 1 2 3 אליה שמואל הרטום, ערך "טוֹטָפֹת, טֹטָפֹת", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ג' (חבב–יתת), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 376
- ↑ CAL
- ↑ שד"ל, רד"צ הופמן.
- ↑ מובא אצל: משה ויינפלד, פירושה של קריאת שמע המקראית.
- ↑ בבלי סנהדרין ד' ועוד: "טַט-פַת" טט בכתפי -שתיים, פת באפריקי -שתיים
- ↑ (=הקראים)