טוֹטֶפֶת עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טוטפת
הגייה* totefet
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה משקל קוֹטֶלֶת
נטיות ר׳ טוֹטָפוֹת
 
אישה עם טוטפת (2) בין עיניה.
  1. לשון המקרא (יהדות) בהשאלה מן (2): תפילין; כמה בתים מחוברים עשויים עור ובתוכם פרשיות מן התורה.
    • ”וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.“ (דברים ו, פסוק ח)
  2. לשון חז"ל תכשיט בצורת קמע המונח על המצח.
    • ”לֹא תֵצֵא אִשָּׁה לֹא בְחוּטֵי צֶמֶר וְלֹא בְחוּטֵי פִשְׁתָּן וְלֹא בִרְצוּעוֹת, שֶׁבְּרֹאשָׁהּ; וְלֹא תִטְבּל בָּהֶן עַד שֶׁתְּרַפֵּם; וְלֹא בְטוֹטֶפֶת וְלֹא בְסַנְבּוּטִין בִּזְמַן שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין.“ (משנה, מסכת שבתפרק ו, משנה א)
    • "אחת הצנוניות חוברה לרצועה שנייה כמו טוטפת על המצח " (הארי פוטר ואוצרות המוות, בתרגום גילי בר-הלל סמו, עמ' 368)

גזרון עריכה

  • המילה מופיעה במקרא רק בהקשר זה. חז"ל הסבירו את המילה בדרך נוטריקון והלחם מילים בשפות זרות [1]. מפשט הפסוקים נראה ש"טוטפת" אינו כינוי לתפילין, אלא התפילין תלויות כמו טוטפת.
  • יש הגוזרים מן טִפָּה בהכפלת האות ט', שהתכשיט היה בצורה של טיפה.[2] אחרים גזרו מהשורש ט־ו־ף בהוראת: כריכה, ליפוף, בהשוואה לערבית: طَافَ (טַאפַ) - לסבוב, להקיף.[3] ולפי זה הכוונה לתכשיט המקיף את הראש או את היד. השוו תרגום יונתן המתרגם אֶצְעָדָה (שמואל ב׳ א, פסוק י) - "וְטוֹטַפְתָּא".
  • יש חוקרים שהציעו שמקור המילה ממצרית: ḏdft‏‏‏‏ (גֵ'דְפֵת) בהוראת: נחש, שמילה זו מסמנת את סמל נחש האוריאוס שעיטר את מצחו של המלך המצרי כאות להגנה האלוהית הפרושה עליו.[4] להלן הירוגליף:
    D&d f
    t
    I14

פרשנים מפרשים עריכה

  • מדרש תנחומא: "ותפלין שביד ד' פרשיות אלו כולן בכרך אחד. וד' פרשיות אלו על תפלין שבראש בד' טטפת. ומנין ד'. טט בכתפי שתים. פת באפריקי שתים".
  • רש"י (שמות יג,טז): "ומנחם חברו עם: הטף אל דרום (יחזקאל כא,ב), אל תטיפו (מיכה ב,ו), לשון דבור, שהרואה אותם קשורים בין העינים, יזכור הנס וידבר בו."
  • ראב"ע (דברים ו,ח): "והמכחישים [5] אמרו: שהוא מגזרת: והטף אל דרום. וזה לא יתכן, כי שורש והטף נטף בנו״ן, וזאת חסר נו״ן וכפול הטי״ת."

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: טוטפות
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טוטפת

הערות שוליים עריכה

  1. בבלי סנהדרין ד' ועוד: "טַט-פַת" טט בכתפי -שתיים, פת באפריקי -שתיים
  2. CAL
  3. שד"ל, רד"צ הופמן.
  4. מובא אצל: משה ויינפלד, פירושה של קריאת שמע המקראית.
  5. (=הקראים)