קמע
קָמֵעַ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קמע, קמיע |
| הגייה* | kamea׳ |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־מ־ע |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ קְמֵעוֹת, קְמֵיעִים, קְמֵיעוֹת |
- נרתיק המכיל כתב השבעות, או עצמים כגון שרשים, אבנים, ואותו קושרים על הגוף מתוך אמונה שירחיק רע, ירפא מחלה, יביא הצלחה, יגן מפני שדים ומזיקים.
- ”עוֹר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמֵיעַ“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ג)
- ”נֶאֱמָן הָרוֹפֵא לוֹמַר קָמֵיעַ זֶה מֻמְחֶה רִפִיתִי בּוֹ“ (ירושלמי, מסכת שבת – פרק ב, הלכה ח)
- ”איזהו קמיע מומחה כל שריפא ושנה ושִלש, אחד קמיע של כתב ואחד קמיע של עיקרין“ (בבלי, מסכת שבת – דף סא, עמוד א)
- ”כְּשֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ לְהַשִֹּׂיא אֶת בִּתּוֹ, מֶה עָשָׂה – נָתַן לָהּ קָמֵיעַ; אָמַר לָהּ: יְהֵא הַקָּמֵיעַ הַזֶּה עָלַיִךְ שֶׁלֹא יִשְׁלֹט בָּךְ עַיִן רָעָה עוֹד.“ (במדבר רבה, פרשה יב, סימן ד)
- השופטת קבעה כי כיוון שמחזיק המפתחות מעוצב בצורת חמסה, יש להתייחס אליו כאל קמיע ואסור לחלקו. (מתוך החדשות)
- חפץ, אדם, או חיה שמאמצת קבוצה של אנשים מתוך אמונה שנוכחותם תביא להם הצלחה.
- יחד עם השחקנים עלתה על המגרש עז, הקמע של הקבוצה.
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל מהשורש הארמי ק־מ־ע, לקשור; השורש מקיים חילוף ע/צ עם השורש ק־מ־ץ . מקביל ללטינית בהגיית קַמֶאוֹס (camaeus) בהוראת: תכשיטים מגולפים בתבליט. משם נדדה המילה לשאר שפות אירופה כאנגלית קמאו (cameo)
פרשנים מפרשים
עריכה- רש"י: קמיע - קטנה בכתב דק שהיא קלה לשאת (סנהדרין כב, א) על פי רש"י קמע מלשון קימעא בארמית במשמעות של כמות קטנה ומועטה.
תרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: קמע |
קָמַע
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קמע |
| שורש וגזרה | ק־מ־ע ב |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל קשר.
- ”מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קומעת על ידו תפלין נשאת למוכס והיתה קושרת על ידו קשורין“ (תוספתא, מסכת דמאי – פרק ב, הלכה יז)
גיזרון
עריכה
נגזרות
עריכה- נקמע (קיים בלשון חז"ל מעט)
מילים נרדפות
עריכה- קשר
- [[