קמע
קָמֵעַ עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קמע, קמיע |
הגייה* | kamea׳ |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־מ־ע |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ קְמֵעוֹת, קְמֵיעִים, קְמֵיעוֹת |
- נרתיק המכיל כתב השבעות, או עצמים כגון שרשים, אבנים, ואותו קושרים על הגוף מתוך אמונה שירחיק רע, ירפא מחלה, יביא הצלחה, יגן מפני שדים ומזיקים.
- ”עוֹר כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמֵיעַ“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ג)
- ”נֶאֱמָן הָרוֹפֵא לוֹמַר קָמֵיעַ זֶה מֻמְחֶה רִפִיתִי בּוֹ“ (ירושלמי, מסכת שבת – פרק ב, הלכה ח)
- ”איזהו קמיע מומחה כל שריפא ושנה ושִלש, אחד קמיע של כתב ואחד קמיע של עיקרין“ (בבלי, מסכת שבת – דף סא, עמוד א)
- ”כְּשֶׁבָּא הַמֶּלֶךְ לְהַשִֹּׂיא אֶת בִּתּוֹ, מֶה עָשָׂה – נָתַן לָהּ קָמֵיעַ; אָמַר לָהּ: יְהֵא הַקָּמֵיעַ הַזֶּה עָלַיִךְ שֶׁלֹא יִשְׁלֹט בָּךְ עַיִן רָעָה עוֹד.“ (במדבר רבה, פרשה יב, סימן ד)
- השופטת קבעה כי כיוון שמחזיק המפתחות מעוצב בצורת חמסה, יש להתייחס אליו כאל קמיע ואסור לחלקו. (מתוך החדשות)
- חפץ, אדם, או חיה שמאמצת קבוצה של אנשים מתוך אמונה שנוכחותם תביא להם הצלחה.
- יחד עם השחקנים עלתה על המגרש עז, הקמע של הקבוצה.
גיזרון עריכה
- לשון חז"ל מהשורש הארמי ק־מ־ע, לקשור; השורש מקיים חילוף ע/צ עם השורש ק־מ־ץ
פרשנים מפרשים עריכה
- רש"י: קמיע - קטנה בכתב דק שהיא קלה לשאת (סנהדרין כב, א) על פי רש"י קמע מלשון קימעא בארמית במשמעות של כמות קטנה ומועטה.
תרגום עריכה
חפץ, אדם, או חיה שנוכחותם מביאה הצלחה
|
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: קמע |
קָמַע עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קמע |
שורש וגזרה | ק־מ־ע ב |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל קשר.
- ”מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קומעת על ידו תפלין נשאת למוכס והיתה קושרת על ידו קשורין“ (תוספתא, מסכת דמאי – פרק ב, הלכה יז)
גיזרון עריכה
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
- נקמע (קיים בלשון חז"ל מעט)
מילים נרדפות עריכה
- קשר
- [[
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: word