פלך

פֶּלֶךְ א

לשון המקרא אזור תחום בתוך מדינה.
- ”וְעַל-יָדָם הֶחֱזִיק, רְפָיָה בֶן-חוּר, שַׂר, חֲצִי פֶּלֶךְ יְרוּשָׁלִָם“ (נחמיה ג, פסוק ט)
- המדינה מחולקת לפלכים לצרכים מנהליים.
- נשיא רוסיה הורה על חלוקת המדינה לפלכים.

מונח השאול מן הבבלית. בעטיה של רוח התנדבות מנומנמת ששרתה בקרב שבי ציון בבניתם האיטית את בית המקדש, נוצרה החלוקה (דִיסְטַנְצְיָה) המנהלית הקרויה מעתה 'פלך' בעזרתה גייס נחמיה בצו מחייב קבוצות עבודה מקרב שבי ציון על פי בסיס חלוקה טריטוריאלי-מנהלי. הביטוי מקביל לארמית פֶּלֶךְ או פִּלְכָא, אכדית pilku 'אזור', מהפועל palāku בהוראת:פילג. קרוב אל פֶּלַח, פֶּלֶג (=חלק).
מצוי ביוונית-עתיקה בהגיית פּולִיכְנֵי/ה (Πολίχνα) בהוראת עיר-קטנה ^[1].

בתהליך הטוויה – מקל אותו מסובב הטווה, ועליו נכרכים החוטים הנטווים.
- ”יָחֻלוּ עַל-רֹאשׁ יוֹאָב וְאֶל כָּל-בֵּית אָבִיו וְאַל-יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר-לָחֶם“ (שמואל ב׳ ג, פסוק כט)
- ”יָדֶיהָ, שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר; וְכַפֶּיהָ, תָּמְכוּ פָלֶךְ“ (משלי לא, פסוק יא)
- ”שאלה אשה חכמה את ר' אליעזר, מאחר שמעשה העגל שוין מפני מה אין מיתתן שוה, אמר לה אין חכמה לאשה אלא בפלך“ (בבלי, מסכת יומא – דף סו, עמוד ב)
- הטווה לקח את הפלך בידו והחל לטוות.

אכדית: pilaqqu . באוגריתית מצוי ההיגד "אחדת פלכה בידה פלך קו(ל)ת בימינה" א.גינזברג; עלילת אלאין-בעל / לוח II . לארמית -פִּלְכָא אוגריתית: 𐎔𐎍𐎋 (פלכ).
השוו יוונית-עתיקה אפְֹלכְּיון ἐφόλκιον בהוראת סירה ים תיכונית מסורתית הקשורה במוט-גרירה או חבל לסירה גוררת. מושאל לערבית פלכ فلك בהוראת מסלול מעוגל,גלגל