אַחֲוָה (גם אַחְוָה) א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אחווה
הגייה* akhava (akhva)
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ח־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ אַחֲוֹות; ס׳ אַחֲוַת־, ר׳ אַחֲוֹות־
  1. לשון המקרא ידידות קרובה ונאמנה. קשר אמיץ בין אחים.
    • ”וָאֶגְדַּע אֶת־מַקְלִי הַשֵּׁנִי אֵ֖ת הַחֹֽבְלִ֑ים לְהָפֵר אֶת־הָאַחֲוָה בֵּין יְהוּדָה וּבֵין יִשְׂרָאֵל “ (זכריה יא, פסוק יד)
    • ”...אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת“ (בבלי, מסכת כתובותדף ח, עמוד א) (אחת משבע ברכות)
    • ”שְׁנַיִם שהיו באין ממדינת הים... ומת אחד מהן אין חבירו יורשו. ואם היה נוהג בו משום אחוה - חבירו יורשו“ (תוספתא, מסכת בבא בתראפרק ח, הלכה ב)
    • קרוב ל־1,000 צעירים יהודים ונוצרים הפגינו בבירת ונצואלה, בתגובה לאירועים האנטישמיים האחרונים, וקראו לאחווה בין יהודים לנוצרים.
    • רצינו לדבר אתכם על אחווה בין אדם לאדם גם במקומות רחוקים, גם בעמים הרחוקים.
    • האם אתה מרגיש תחושת אחווה לאומית כשאתה פוגש יהודי בחו"ל?
  2. ארגון, אגודה, קבוצה חברתית.


גיזרון

עריכה
  • אכדית בהגיית: אַחֻתֻ/אַתְחֻתֻ:(aḫūtu/atḫūtu). המילה מופיעה במשמעות זו במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל. כמקבילתה הלועזית בתרגום חופשי למדי: אַחֵי-ברדס brotherhood נגזרת היא מן התיבה הזכרית: אָח. מקבילה בערבית: أُخُوَّة (אֻחֻ'וָּה) בהוראת מסדר, מועדון גברים.[1]
  • במילים רבות בגזרה זו נוספת האות ו"ו לפני הה"א. לדוגמה: גאווה, נאווה, עלווה, ענווה, ערווה, ראווה, שלווה ואף השתחווה. במילים אלו הייתה הה"א/היו"ד השורשית במקורה ו"ו. [2]

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: אחווה (רגש)
  ערך בוויקיפדיה: אחווה (אקדמיה)
  ערך בוויקיפדיה: קבוצת אחווה

סימוכין

עריכה
  1. מנחם מילסון, מילון ערבי-עברי מיוסד על מילון איילון-שנער.,
  2. ראו למשל: תמר עילם גינדין, "ועיניתם את נפשותיכם". ‏עברית וחיות אחרות‏, 18/09/10

אַחֲוָה (גם אַחְוָה) ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אחווה
הגייה* akhava (akhva)
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ו־י/ה
דרך תצורה משקל אֶקְטָל
נטיות ר׳ אַחֲווֹת, ס׳ אַחֲוַת־, ר׳ אַחֲוֹות־
  1. לשון המקרא הגדה, אמירה.

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה במשמעות זו במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל. נגזרת מהשורש הארמי חו"י בהוראת: סיפר, הגיד (ראו חִוָּה).
  • יש אומרים שמדובר בצורה מקוצרת של 'אַחֲוָיָה' במשקל אַקְטָלָה.[1] המופיעה גם בארמית: 'אַחְוְיָתָא' (תרגום תהלים מט,ב).

מידע נוסף

עריכה
  • יש הגורסים בפסוק לפי תרגום השבעים: "וַאֲחַוֶה".

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ע' חכם, דעת מקרא איוב שם הערה 31.