אח
אָח א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אח |
הגייה* | akh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ח־י/ה |
דרך תצורה | נוטה על משקל קְטִי |
נטיות | אֲחִי־ או אַח־; ר׳ אַחִים, ר׳ אֲחֵי־; כ׳ אָחִי, אָחִיךָ, אֲחִיכֶם, אַחַי, אַחֶיךָ, אֶחָיו, אֲחֵיכֶם |
- לשון המקרא קרוב משפחה החולק בדמות האב או האם.
- ”וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן.“ (בראשית כד, פסוק כט)
- ”הַחֲמִישִׁי נְתַנְיָהוּ בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר“ (דברי הימים א׳ כה, פסוק יב).
- אחי מתגייס מחר לצבא.
- לשון המקרא בהשאלה: פרט מאותה קבוצת השתייכות.
- מי שמקצועו ועיסוקו טיפול בחולים או ככח עזר בבתי חולים.
- בין מקצועות הרפואה השונים המשמשים בבתי חולים עובדים גם אחים.
גזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ לוחות UT 49 II, 49 V, 49 VI, 51 V, 51 VI, 75 II
- ↑ KAI 19, 47 (הקיפוסים של מלקרת)
אָח ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אח |
הגייה* | akh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אַחִים; אַח־ |

- לשון המקרא תנור חימום, מתקן לחימום החדר באמצעות דלק.
- ”וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת־הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת. וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל־הָאָח עַד־תֹּם כָּל־הַמְּגִלָּה עַל־הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל־הָאָח.“ (ירמיהו לו, פסוקים כב–כג)
- בחורף מומלץ להדליק את האח.
גיזרון
עריכהפרשנים מפרשים
עריכה- התלמוד דן בגזרון המילה אח וכותב שנובע מכך שהעצים נדלקים באחווה והקטן מדליק את הגדול (שבת כ ע"א)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
![]() |
- "אָח", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 254)
אֹחַ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אוח |
הגייה* | oakh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ אֹחִים |

גיזרון
עריכה- אונומטופאית. מילה יחידאית במקרא. אכדית: הֻאַ ḫū’a - עוף לילי.
- בתרגום יונתן, "אוֹחִין" - "וְיִשרְיָן תַמָן תָמוָן וְיִתמְלוֹן בָתֵיהוֹן אוֹחִין". (תרגום לישעיה יג,כא)
- רסע"ג ,יונה אבן ג'נאח, רד"ק ובעקבותיהם בן יהודה פירשו 'אוח' בהוראת: נמיה, בן יהודה הוסיף כי: "גזניוס, פירסט ואחרים פרשו שהוא עוף הדורס הנקרא בגרמנית": (Eule) , וגם (Uhu,בהגיית אֻחֻ!) - שניהם בהוראת סוגי ינשוף.
תרגום
עריכה- אנגלית: eagle owl
קישורים חיצוניים
עריכה![]() |
![]() |
![]() |
- "אֹחַ", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 255)
- עירית ציפר, בלשנות: איך הגיע האוח לעברית, הארץ-ספרים
הערות שוליים
עריכה- ↑ לוי יצחק רחמני, ערך "אָח", בתוך: אנציקלופדיה מקראית א' (אב–אתרים), מוסד ביאליק, 1950, עמ' 194