אח

ערך זה עוסק במילה. לערך העוסק בראשי התיבות; ראו א"ח.

יש להוסיף לדף זה את הערך: אָח (מילת קריאה).

אָח אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אח
הגייה^*	akh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ח־י/ה
דרך תצורה	נוטה על משקל קְטִי
נטיות	אֲחִי־ או אַח־; ר׳ אַחִים, ר׳ אֲחֵי־; כ׳ אָחִי, אָחִיךָ, אֲחִיכֶם, אַחַי, אַחֶיךָ, אֶחָיו, אֲחֵיכֶם

לשון המקרא קרוב משפחה החולק בדמות האב או האם.
- ”וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן.“ (בראשית כד, פסוק כט)
- ”הַחֲמִישִׁי נְתַנְיָהוּ בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר“ (דברי הימים א׳ כה, פסוק יב).
- אחי מתגייס מחר לצבא.
לשון המקרא בהשאלה: פרט מאותה קבוצת השתייכות.
- ”וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל-אָחִיו אֶל-הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים.“ (שמות כה, פסוק כ)
מי שמקצועו ועיסוקו טיפול בחולים או ככח עזר בבתי חולים.
- בין מקצועות הרפואה השונים המשמשים בבתי חולים עובדים גם אחים.

אוגריתית: 𐎀𐎃 (אַחֿ);^[1] פיניקית: 𐤀𐤇‎ (אח);^[2] ארמית: אַחָא; אכדית: aḫu; ערבית: أَخ, אַח'.
צורת הרבים אַחִים; בעברית חדשה צורה נבדלת אַחָאִים לאחים ואחיות יחד (siblings‏‏‏‏).

אח בוערת באמצעות נפט.

לשון המקרא תנור חימום, מתקן לחימום החדר באמצעות דלק.
- ”וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת. וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל-הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל-הָאָח עַד-תֹּם כָּל-הַמְּגִלָּה עַל-הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל-הָאָח.“ (ירמיהו לו, פסוקים כב – כג)
- בחורף מומלץ להדליק את האח.

מופיעה במקרא שלוש פעמים בלבד, כולן בצמד הפסוקים לעיל.
המילה אינה קיימת בשפות שמיות וכנראה מקורה מצרי - "עֲ'ח" שימשה במצרים-הקדומה בהוראת כלי לבישול,טיגון,ופולחן^[3]. השוו, אֲחְ-תְ ꜣḫ.t בהוראת אש.

ערך בוויקיפדיה: קמין

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אחים

אוח מצוי

מין עוף דורס לילה, השייך לסוג Bubo.
- ”וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ-שָׁם“ (ישעיהו יג, פסוק כא)

אונומטופאית. מילה יחידאית במקרא. אכדית: הֻאַ ḫū’a - עוף לילי.
בתרגום יונתן, "אוֹחִין" - "וְיִשרְיָן תַמָן תָמוָן וְיִתמְלוֹן בָתֵיהוֹן אוֹחִין". (תרגום לישעיה יג,כא‏)
רסע"ג ,יונה אבן ג'נאח, רד"ק ובעקבותיהם בן יהודה פירשו 'אוח' בהוראת: נמיה, בן יהודה הוסיף כי: "גזניוס, פירסט ואחרים פרשו שהוא עוף הדורס הנקרא בגרמנית": (Eule) , וגם (Uhu,בהגיית אֻחֻ!) - שניהם בהוראת סוגי ינשוף.

ערך בוויקיפדיה: אוח

טקסונומיה בוויקימינים: Bubo

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוח

↑ לוחות UT 49 II, 49 V, 49 VI, 51 V, 51 VI, 75 II
↑ KAI 19, 47 ‏(הקיפוסים של מלקרת)
↑ משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, מוסד ביאליק, 1950, ערך "אח" עמ' 193