אח
ערך זה עוסק במילה. לערך העוסק בראשי התיבות; ראו א"ח.
יש להוסיף לדף זה את הערך: אָח (מילת קריאה).
אָח אעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אח |
הגייה* | akh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ח־י/ה |
דרך תצורה | נוטה על משקל קְטִי |
נטיות | אֲחִי־ או אַח־; ר׳ אַחִים, ר׳ אֲחֵי־; כ׳ אָחִי, אָחִיךָ, אֲחִיכֶם, אַחַי, אַחֶיךָ, אֶחָיו, אֲחֵיכֶם |
- לשון המקרא קרוב משפחה החולק בדמות האב או האם.
- ”וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן.“ (בראשית כד, פסוק כט)
- ”הַחֲמִישִׁי נְתַנְיָהוּ בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר“ (דברי הימים א׳ כה, פסוק יב).
- אחי מתגייס מחר לצבא.
- לשון המקרא בהשאלה: פרט מאותה קבוצת השתייכות.
- מי שמקצועו ועיסוקו טיפול בחולים או ככח עזר בבתי חולים.
- בין מקצועות הרפואה השונים המשמשים בבתי חולים עובדים גם אחים.
גזרוןעריכה
- אוגריתית: 𐎀𐎃 (אַחֿ);[1] פיניקית: 𐤀𐤇 (אח);[2] ארמית: אַחָא; אכדית: aḫu; ערבית: أَخ, אַח'.
- צורת הרבים אַחִים; בעברית חדשה צורה נבדלת אַחָאִים לאחים ואחיות יחד (siblings).
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
אָח בעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אח |
הגייה* | akh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אַחִים; אַח־ |
- לשון המקרא תנור חימום, מתקן לחימום החדר באמצעות דלק.
- ”וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת. וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל-הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל-הָאָח עַד-תֹּם כָּל-הַמְּגִלָּה עַל-הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל-הָאָח.“ (ירמיהו לו, פסוקים כב – כג)
- בחורף מומלץ להדליק את האח.
גיזרוןעריכה
- מופיעה במקרא שלוש פעמים בלבד, כולן בצמד הפסוקים לעיל.
- המילה אינה קיימת בשפות שמיות וכנראה מקורה מצרי - "עֲ'ח" שימשה במצרים-הקדומה בהוראת כלי לבישול,טיגון,ופולחן[3]. השוו, אֲחְ-תְ ꜣḫ.t בהוראת אש.
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: קמין |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אחים |
- "אָח", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 254)
אֹחַעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אוח |
הגייה* | oakh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ אֹחִים |
גיזרוןעריכה
- אונומטופאית. מילה יחידאית במקרא. אכדית: הֻאַ ḫū’a - עוף לילי.
- בתרגום יונתן, "אוֹחִין" - "וְיִשרְיָן תַמָן תָמוָן וְיִתמְלוֹן בָתֵיהוֹן אוֹחִין". (תרגום לישעיה יג,כא)
- רסע"ג ,יונה אבן ג'נאח, רד"ק ובעקבותיהם בן יהודה פירשו 'אוח' בהוראת: נמיה, בן יהודה הוסיף כי: "גזניוס, פירסט ואחרים פרשו שהוא עוף הדורס הנקרא בגרמנית": (Eule) , וגם (Uhu,בהגיית אֻחֻ!) - שניהם בהוראת סוגי ינשוף.
תרגוםעריכה
- אנגלית: eagle owl
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: אוח |
טקסונומיה בוויקימינים: Bubo |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוח |
- "אֹחַ", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 255)
הערות שולייםעריכה
- ↑ לוחות UT 49 II, 49 V, 49 VI, 51 V, 51 VI, 75 II
- ↑ KAI 19, 47 (הקיפוסים של מלקרת)
- ↑ משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, מוסד ביאליק, 1950, ערך "אח" עמ' 193