אח

ערך זה עוסק במילה. לערך העוסק בראשי התיבות; ראו א"ח.

יש להוסיף לדף זה את הערך: אָח_(אוי_וי).

אָח אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אח
הגייה^*	akh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ח־י/ה
דרך תצורה	נוטה על משקל קְטִי
נטיות	אֲחִי־ או אַח־; ר׳ אַחִים,(אֲחָאִים^[1]) ר׳ אֲחֵי־; כ׳ אָחִי, אָחִיךָ, אֲחִיכֶם, אַחַי, אַחֶיךָ, אֶחָיו, אֲחֵיכֶם

לשון המקרא קרוב משפחה החולק בדמות האב או האם.
- ”וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן.“ (בראשית כד, פסוק כט)
- אחי מתגייס מחר לצבא.
לשון המקרא בהשאלה: פרט מאותה קבוצת השתייכות.
- ”וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכֲכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל-אָחִיו אֶל-הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים.“ (שמות כה, פסוק כ)
מי שמקצועו ועיסוקו טיפול בחולים או ככח עזר בבתי חולים.
- 5 שנות מאסר לאח שהורשע באונס מטופלות תחת הרדמה. (גלעד גרוסמן, מערכת וואלה! חדשות, 26 במאי 2011)

אוגריתית: ảḫ / אכדית: aḫu.
ארמית- אַחָא / ארמית סורית ܐܚܐ / מנדעית: aha.
סוקוטרית: aáḥa/ ערבית דרומית: aḫ/ ערבית: أَخ הגייה: אַח'/ פיניקית: 𐤀𐤇‎ אח/ בסקית: אֲהִדְ ahaide/ מלטית: ħu;
אמהרית:እኅት ʾəḫt / געז:እኍ ǝḫʷ / תיגרנית:ሓወ ḥawä.
צורת הרבים אַחִים; בעברית חדשה צורה נבדלת אַחָאִים לקב' מעורבת מגדרית.

אח בוערת באמצעות נפט.

לשון המקרא תנור חימום, מתקן לחימום החדר באמצעות דלק.
- ”וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת. וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל-הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל-הָאָח עַד-תֹּם כָּל-הַמְּגִלָּה עַל-הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל-הָאָח.“ (ירמיהו לו, פסוקים כב – כג)
- בחורף מומלץ להדליק את האח.

מופיעה במקרא שלוש פעמים בלבד, כולן בצמד הפסוקים לעיל.
המילה אינה קיימת בשפות שמיות וכנראה מקורה מצרי - "עֲ'ח" שימשה במצרים-הקדומה בהוראת כלי לבישול,טיגון,ופולחן. ^[2]. השוו, אֲחְ-תְ ꜣḫ.t בהוראת אש.

ערך בוויקיפדיה: קמין

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אחים

אוח מצוי

מין עוף דורס לילה, השייך לסוג Bubo.
- ”וְרָבְצוּ-שָׁם צִיִּים וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ-שָׁם“ (ישעיהו יג, פסוק כא)

אונומטופאי,המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל ובאכדית בהגיית הֻאַ ḫū’a - עוף לילי.
בתרגום יונתן, "אוֹחִין" - "וְיִשרְיָן תַמָן תָמוָן וְיִתמְלוֹן בָתֵיהוֹן אוֹחִין" (תרגום לישעיה יג,כא‏)
רבים מן החוקרים מניחים כי המילה היחידאית-מקראית: ”קִפּוֹז“ (ישעיהו לד, פסוק טו) מתייחסת למין של הסוג אוח, הקרוי כיום קטופה מצויה .
מצרית תיכונה:בהגיית אֲכְ ꜣḫ בהוראת רוח-רפאים להלן הירוגליף :