מֻשְׁלָם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מושלם
הגייה* mushlam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־ם
דרך תצורה משקל מֻקְטָל
נטיות נ׳ מֻשְׁלֶמֶת, ר׳ מֻשְׁלָמִים, נ"ר מֻשְׁלָמוֹת
  1. לשון חז"ל באיכות הטובה ביותר, שאין בו כל חסרון.
    • "וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־מַתַּנְיָה. (מלכים ב׳ כד, פסוק יז) שנו רבותינו הוא שלום הוא צדקיה, ולמה נקרא שמו שלום שהיה מושלם במעשיו." (ילקוט שמעוני/מלכים ב/רמז רמט)
    • ”רַבִּי סִימוֹן אָמַר: עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה (איוב יב, פסוק יג), בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מֻשְׁלָם לְבוֹרְאוֹ אַרְבָּעָה רָאשֵׁי נְהָרוֹת הָיָה פּוֹתֵק בְּמַגְרוֹפִית אַחַת.“ (בראשית רבה, פרשה טז, סימן א)
    • ”אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים משֶׁה אֵין אַתְּ רוֹאֶה לְיִשְׂרָאֵל הֵיכָן הֵם עוֹמְדִים וְאוֹמְרִים (שמות כד, פסוק ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, חַיֶּיךָ בִּכְזָבִים הֵם עוֹמְדִים, אֵינָם מֻשְׁלָמִים לִי אֶלָּא אַרְבָּעִים יוֹם.“ (במדבר רבה, פרשה ז, סימן ד)

גיזרון

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה


השורש שׁלם

השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים

עריכה
שׁ־ל־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁלֵם שָׁלֵם יִשְׁלַם שְׁלַם לִשְׁלֹם
נִפְעַל נִשְׁלַם נִשְׁלָם יִשָּׁלֵם הִשָּׁלֵם לְהִשָּׁלֵם
הִפְעִיל הִשְׁלִים מַשְׁלִים יַשְׁלִים הַשְׁלֵם לְהַשְׁלִים
הֻפְעַל הֻשְׁלַם מֻשְׁלָם יֻשְׁלַם -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁלֵּם מְשַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שַׁלֵּם לְשַׁלֵּם
פֻּעַל שֻׁלַּם מְשֻׁלָּם יְשֻׁלַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּלֵּם מִשְׁתַּלֵּם יִשְׁתַּלֵּם הִשְׁתַּלֵּם לְהִשְׁתַּלֵּם

הערה

עריכה
  • לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
  • השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם").


סמוכין

עריכה

מְשֻׁלָּם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משולם
הגייה* meshulam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־ם
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות
  1. לשון המקרא שם פרטי לזכר.
    • ”וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת-שָׁפָן בֶּן-אֲצַלְיָהוּ בֶן-מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר בֵּית יְהוָה לֵאמֹר.“ (מלכים ב׳ כב, פסוק ג)
    • ”...כִּי-חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן-אָרַח וִיהוֹחָנָן בְּנוֹ לָקַח אֶת-בַּת-מְשֻׁלָּם בֶּן בֶּרֶכְיָה.“ (נחמיה ו, פסוק יח)
    • ”שְׂרָיָה בֶן-חִלְקִיָּה בֶּן-מְשֻׁלָּם בֶּן-צָדוֹק בֶּן-מְרָיוֹת בֶּן-אֲחִיטוּב נְגִד בֵּית הָאֱלֹהִים.“ (נחמיה יא, פסוק יא)
    • ”וְיִבְנְיָה בֶּן-יְרֹחָם וְאֵלָה בֶן-עֻזִּי בֶּן-מִכְרִי וּמְשֻׁלָּם בֶּן-שְׁפַטְיָה בֶּן-רְעוּאֵל בֶּן-יִבְנִיָּה.“ (דברי הימים א׳ ט, פסוק ח)

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: משולם


השורש שׁלם

השורש שׁ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית היות דבר מלא בכל פרטיו ולא חסר. העברת ממון כשכר. גמול ותמורה על דבר.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים

עריכה
שׁ־ל־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁלֵם שָׁלֵם יִשְׁלַם שְׁלַם לִשְׁלֹם
נִפְעַל נִשְׁלַם נִשְׁלָם יִשָּׁלֵם הִשָּׁלֵם לְהִשָּׁלֵם
הִפְעִיל הִשְׁלִים מַשְׁלִים יַשְׁלִים הַשְׁלֵם לְהַשְׁלִים
הֻפְעַל הֻשְׁלַם מֻשְׁלָם יֻשְׁלַם -אין- -אין-
פִּעֵל שִׁלֵּם מְשַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שַׁלֵּם לְשַׁלֵּם
פֻּעַל שֻׁלַּם מְשֻׁלָּם יְשֻׁלַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתַּלֵּם מִשְׁתַּלֵּם יִשְׁתַּלֵּם הִשְׁתַּלֵּם לְהִשְׁתַּלֵּם

הערה

עריכה
  • לשורש קיימות מקבילות ברוב השפות השמיות, ביניהן ארמית שְׁלֵים, ערבית سلم (סַלִמַ), אכדית šalāmu.
  • השורש קיים גם במצרית קדומה שרמ ; sha-r-m (במצרית אותיות ל' ו ר') מתחלפות ,(ראו גזרון הערך - "שלם").


סמוכין

עריכה