קִלְקֵלעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קלקל
שורש וגזרה ק־ל־ק־ל
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל פעל שלא כשורה. הרס והשחית במקצת.
    • ”בטוח היה שאחרי הרצאה מוחצת כזאת, ממש משב רוח העולם הגדול בכפרנו הקט, לא יעז איש לשאול שאלות שיכולות רק להביך ולקלקל את אוירת החג.“ (העד, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)
  2. הרע את מעשיו מבחינה דתית, בעיקר בעריות.

גיזרוןעריכה

  • השורש נמצא במקרא.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

קְלֹקֵלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קלוקל
הגייה* klokel
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־ל־ק־ל
דרך תצורה
נטיות נ׳ קְלוֹקֶלֶת, ר׳ קְלוֹקֵלִים קְלוֹקֵלוֹת
  1. שהוא חסר ואינו מושלם או שיש בו פגמים. בדר"כ שהיה כך מתחילתו.
    • ”לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל (במדבר כא, פסוק ה)
    • הוא אדם שמעשיו קלוקלים
    • הספר כתוב בצורה קלוקלת ויש בו הרבה פגמי תחביר.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

ראו גםעריכה

קִלְקַלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קלקל
הגייה* kilkal
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־ל־ק־ל
דרך תצורה משקל קִטָּל
נטיות
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) (יש לשכתב פירוש זה):
    • ”עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ בְּרֹאשׁ שְׁנֵי הַדְּרָכִים לִקְסָם קָסֶם קִלְקַל בַּחִצִּים שָׁאַל בַּתְּרָפִים רָאָה בַּכָּבֵד“ (יחזקאל כא, פסוק כו)
    • ”אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל וְהוּא לֹא פָנִים קִלְקַל וַחֲיָלִים יְגַבֵּר“ (קהלת י, פסוק י)

גיזרוןעריכה

המילה מופיעה פעמיים במקרא, משמעותה אינה נהירה. יש מפרשים כמו קִלְקֵל.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • פסיקתא:
  • רש"י: מגזירת נחשת קלל מירק וליטש את המתכת. חברו מנחם עם נחשת קלל (יחזקאל א) והוא לא פנים קלקל (קהלת י) ויש משמע קלקל לשון קלקול כמו (ירמיה ד) וכל הגבעות התקלקלו ויש לועזים קלקל טראאי"ט בלע"ז וכן ת"י קלקל קשת בחצים בגירריא.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.