קלקלה
קַלְקָלָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קלקלה |
הגייה* | kalkala |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ק־ל־ק־ל |
דרך תצורה | משקל קַטָּלָה |
נטיות | ר׳ קַלְקָלוֹת נ"י קַלְקַלָתוֹ קַלְקַָלָתִי קַלְקָלָתְךָ קַלְקַלָתֵךְ |
- לשון חז"ל ירידה של אדם מבחינה מוסרית. התפתותו לעשות מעשים רעים.
- ”אל תרצה את חבירך בשעת כעסו ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו..ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה יח)
- ”צריך שיתודה בנעילה שמא אירע בו דבר קלקלה כל היום כולו“ (תוספתא, מסכת יומא – פרק ד, הלכה יד)
- ”שתצילני מזה וכיוצא בו, ואל יארע בי דבר קלקלה ועון“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ס, עמוד א)
- הילד השובב נתפס בקלקלתו כשראשו תחוב עמוק בארון הממתקים.
גיזרון
עריכה- שורש מקראי קלֹקֵל
צירופים
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word