מקבל

יש להוסיף לדף זה את הערך: מְקַבֵּל.

מְקֻבָּל א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מקובל
הגייה^*	mekubal
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ק־ב־ל
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מְקֻבֶּלֶת, מְקֻבָּלִים, נ"ר מְקֻבָּלוֹת

שמוסכם על הכלל, רגיל ושכיח.
- "תְּשַׁלֵּם לִי קֹדֶם, כְּמוֹ שֶׁמְּקֻבָּל, / מְחִירוֹ שֶׁל הַנִּגּוּן הוּא חֲמִשִּׁים רוּבָּל." (בָּלָדָה עַל הַסּוּס, מאת יורם טהרלב)
אהוב בחברה.
- ”אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל; וְאִם לָאו, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ה, משנה ה)
- הילד לא מקובל על ידי בני כיתתו.

בינוני סביל מהפועל קיבל. מילה קרובה בערבית באותה משמעות-مَقْبُول (הגייה: מַקְבּוּל) ושמשורש זה נקבע המושג המוסלמי קובלה (قُبْلَة) בהוראת תפילה מוסלמית הנעשית בכיוון המקובל, הוא כיוונה של מכה.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מקובל
הגייה^*	mekubal
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־ב־ל
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מְקֻבֶּלֶת, ר׳ מְקֻבָּלִים, נ"ר מְקֻבָּלוֹת

אדם שעוסק בקבלה, תורת הסוד היהודית.
- האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16.