העביר לרשותו את אשר ניתן לו.
”גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל? “ (איוב ב , פסוק י ) ”...וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד.“ (דברי הימים א׳ יב , פסוק יט ) ”שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם; שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה י )
הסכים, התחיב לעשות כפי שהוטל עליו.
”קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.“ (אסתר ט , פסוק כז ) מילים נרדפות עריכה
לשון חז"ל לשון חז"ל השורש ארמי ק־ב־ל שמשמעו מול . קיים במקרא במילה מקביל .
מקבילה בערבית: השורש قبل (קבל) במשמעות דומה.
התלונן, סיפר על סבלו או על כאבו.
לשון חז"ל. מארמית צעק זעק.הצירוף הארמי, "קבלין קדמי" שימש בהוראת: צועקים אלי מן האדמה . תיבת קבל בלשון רבוי בצורה:"קבלן" בהוראת "התלונֵנו", מצויה בפפירוס הארמי מפדובה המיוחס ליהודים היושבים ביב [1]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קבל
הגייה * kaval
חלק דיבר מלת יחס
מין
שורש ק־ב־ל ב
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות
אל מול, לפני.
”וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ וַיַּכֵּהוּ קָבָל עָם וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו.“ (מלכים ב׳ טו , פסוק י ) בארמית קבל הוא מול וגם לעומת במובן של באותו זמן.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קובל
הגייה * ko vel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ב־ל
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות
קובל מודרני לשון המקרא מצור המשמש לנגח את החומה.
”וּמְחִי קָבָלֹּו יִתֵּן בְּחֹֽמֹותָיִךְ וּמִגְדְּלֹתַיִךְ יִתֹּץ בְּחַרְבֹותָיו.“ (יחזקאל כו , פסוק ט ) המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. מילים נרדפות עריכה ↑ יוסף נוה/כתובות ארמיות קדומות (1960-1964) לשונינו ניסן תשכ"ה
