לערך העוסק בתואר לנקבה מְרֻשַּׁעַת; ראו לשון זכר מְרֻשָּׁע.

מִרְשַׁעַת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מרשעת
הגייה* mirsha'at
חלק דיבר תואר
מין נקבה
שורש ר־שׁ־ע
דרך תצורה משקל מִקְטֶלֶת
נטיות
  1. לשון המקרא אשה שמעשיה רעים לרוב. שתכונתה להרע בזדון לב.
    • ”כִּי עֲתַלְיָהוּ הַמִּרְשַׁעַת בָּנֶיהָ פָרְצוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים וְגַם כָּל קָדְשֵׁי בֵית יְהוָה עָשׂוּ לַבְּעָלִים.“ (דברי הימים ב׳ כד, פסוק ז)
    • "פָּגַשׁ חָכָם בַּחֲכָמָה / אָהַב הַתָּם אֶת הַתְּמִימָה / וְהָרָשָׁע בְּתוֹר אִשָּׁה / תָּפַס מִרְשַׁעַת אֲיֻמָּה" (ארבעה אחים, מאת נעמי שמר)
    • ”ואם ניסה אדם לומר: "יהושע־נתן, הלא יש לך אשה מרשעת; למה לא תיפטר ממנה?" היה מתגרד במצחו וברקתו והיה משיב: מה שייך, מרשעת, כל הנשים שיש להן בעל עשיר כמוני ו"מונחות כל ימיהן תשע אמות באדמה" צועקות ללחם ו"ממלחות" הן את טענותיהן באיזו קללות.“ (בינתיים, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
  • יש אומרים התואר במקור מַרְשַׁעַת ובזכר מַרְשִׁיעַ מן הפועל הרשיע[1].

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ראו בפירוש רד"ק תואר וכן ”וְהֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת“ (יהושע טז, פסוק ט) בחיריק ה־מ' והוא תואר או החיריק מקום שורוק והוא פעול מבניין הפעיל