| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | זדון |
| הגייה* | zadon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ז־ו־ד |
| דרך תצורה | משקל קַטְלוֹן |
| נטיות | ר׳ זְדוֹנוֹת |
- לשון המקרא רצון להרע.
- ”וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם“ (דברים יז, פסוק יב)
- ”לָמָּה זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ“ (שמואל א׳ יז, פסוק כח)
- ”כָּל חַיָּבֵי חַטָּאוֹת, אֵינָן חַיָּבִין, עַד שֶׁתְּהֵא תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה; תְּחִלָּתָן שְׁגָגָה וְסוֹפָן זָדוֹן, תְּחִלָּתָן זָדוֹן וְסוֹפָן שְׁגָגָה, פְּטוּרִין, עַד שֶׁתְּהֵא תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יא, משנה ו)
- לשון המקרא [מליצה] אדם רשע.
- ”הִנְנִי אֵלֶיךָ זָדוֹן נְאֻם אֲדֹנָי יהוה צְבָאוֹת כִּי בָּא יוֹמְךָ עֵת פְּקַדְתִּיךָ. וְכָשַׁל זָדוֹן וְנָפַל וְאֵין לוֹ מֵקִים...“ (ירמיהו נ, פסוקים לא–לב)
- האמתנין, והגפתנין, והזחתנין, והזדונים, ועזי פנים, ובעלי זרועות, עליהם הכתוב אומר כי זרועות רשעים תשברנה מסכת דרך ארץ פרק המינין
 ערך בוויקיפדיה: זדון |
