זדון

זָדוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זדון
הגייה^*	zadon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ז־ו־ד
דרך תצורה	משקל קַטְלוֹן
נטיות	ר׳ זְדוֹנוֹת

לשון המקרא רצון להרע.
- ‏ ”וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם“ (דברים יז, פסוק יב)
- ‏ ”לָמָּה זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ“ (שמואל א׳ יז, פסוק כח)
- ‏ ”זו היא שבועת בטוי שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה קרבן עולה ויורד שבועת שוא חייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ג, משנה ז)
- ‏ ”חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה תחלתן שגגה וסופן זדון תחלתן זדון וסופן שגגה פטורין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה“ (משנה, מסכת שבת – פרק יא, משנה ו)
לשון המקרא [מליצה] אדם רשע.
- ”הִנְנִי אֵלֶיךָ זָדוֹן נְאֻם אֲדֹנָי יהוה צְבָאוֹת כִּי בָּא יוֹמְךָ עֵת פְּקַדְתִּיךָ. וְכָשַׁל זָדוֹן וְנָפַל וְאֵין לוֹ מֵקִים...“ (ירמיהו נ, פסוקים לא – לב)
- האמתנין, והגפתנין, והזחתנין, והזדונים, ועזי פנים, ובעלי זרועות, עליהם הכתוב אומר כי זרועות רשעים תשברנה מסכת דרך ארץ פרק המינין