זדוני

זְדוֹנִי

שנובע ממחשבה ותכנון איך להרע, שיש בו כוונה רעה.
- ”ניחוחה של אותה עוזרת חצופה, גסת־עור, עבת שפה, עדיין עומד בפינות מסוּימות בבית הזה. דבשי־מזוּיף, אטוּם, זדוני, חורש מזימות.“ (בית החולות, מאת אידה צורית, בפרויקט בן יהודה)
- ”ואינם לוקחים סתם, כדרך לקיחה, אלא בסדיזם זדוני ועריצי. אתה מחוייב במו ידיך להוציא את רכושך ולהטעינו על האוטובוס העומד מוכן על יד השער.“ (מגילת יסורין: יומן גיטו ורשה 1 בספטמבר 1939–4 באוגוסט 1942, מאת חיים אהרן קפלן, בפרויקט בן יהודה)

מן זדון.
נמצאת פעם אחת במקרא ”אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים“ (תהלים קכד, פסוק ה)