פשרן

פַּשְׁרָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פשרן
הגייה*	pashran
חלק דיבר	שם עצם (תואר)
מין	זכר
שורש	פ־ש־ר
דרך תצורה	משקל קַטְלָן
נטיות	נ׳ פַּשְׁרָנִית ר׳ פַּשְׁרָנִים פַּשְׁרָנִיוֹת

1. אדם העוסק בהשכנת שלום בין מתדיינים. נאמן שסומכים עליו בעשיית פשרה.

   • לא שיהיה צריך לקנות מהם שיהיו פלוני ופלוני פשרנים אלא שהם הסכימו שניהם לעשות פשרה ביניהם (חידושי הר"ן מסכת סנהדרין דף ו עמוד א)
   • ראובן ושמעון ביררו שני פשרנים ומכריע, ושמו ערבונות מי שיעכב הפשרה (האגודה מסכת סנהדרין פרק א אות ה)

2. עברית חדשה שאינו מרבה להתעקש על עמדות, נוטה בקלות לויתורים.

3. [עממי] שאינו אדוק בדת נוטה להקל בהלכה לעצמו או לאחרים.

   • יש להם רב פשרן עושה להם חיים קלים

גיזרון

• מן פשרה -לשון חז"ל. יש קרבה למילה פשר שנמצאת במקרא. גם היא מארמית.

נגזרות

• פשרנות

מילים נרדפות

• בורר(1)
• מגשר
• סלחן(2)
• [[

ניגודים

• קפדן(2)
• עקשן
• שמרן(3)
• אדוק

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• התפשר
• הפשיר, הפשרה
• אפשר
• פשר