פְּשָׁרָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פשרה
הגייה* pshara
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש פ־ש־ר
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות ר׳ פְּשָׁרוֹת
  1. לשון חז"ל ישוב המחלוקות בין שני צדדים באמצעות ויתורים הדדיים ביניהם.
    • ”הַשְּׁנִיָּה מוֹצִיאָה מֵהַלּוֹקֵחַ וְהָרִאשׁוֹנָה מִן הַשְּׁנִיָּה וְהַלּוֹקֵחַ מִן הָרִאשׁוֹנָה, וְחוֹזְרוֹת חֲלִילָה עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ פְשָׁרָה בֵּינֵיהֶם.“ (משנה, מסכת כתובותפרק י, משנה ו)
    • ”כשם שהדין בשלשה כך פשרה בשלשה. יפה כח פשרה מכח הדין, כיזה צד: שנים שדנו יכולין לחזור בהם ושנים שפישרו אין יכולין לחזור בהם“ (תוספתא, מסכת סנהדריןפרק א, הלכה ט)
    • מצוה לומר לבעלי דינים בתחילה בדין אתם רוצים או בפשרה, אם רצו בפשרה עושין ביניהן פשרה, וכל בית דין שעושין פשרה תמיד הרי זה משובח (רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כב)
  2. בהרחבה: ביטול הקפדה כעס ואיבה.

גיזרון

עריכה
  • לשון חז"ל. מארמית.

פרשנים מפרשים

עריכה
  • ר"ע ברטנורא: מלשון פושר שאינו לא חם ולא קר- כך הפסיקה לא לצד זה ולא לצד זה אלא לאמצע.
  • מהפועל הפשיר קשה התרכך.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה