סכסך

יש להוסיף לדף זה את הערך: סַכְסַךְ.

סִכְסֵךְ

לשון המקרא גירה וגרם עימות ומריבה .
- ”וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה“ (ישעיהו יט, פסוק ב)
- ”וַיְשַֹגֵּב אדני אֶת צָרֵי רְצִין עָלָיו וְאֶת אֹיְבָיו יְסַכְסֵךְ“ (ישעיהו ט, פסוק י)
- בוש והכלם! במקום להשכין שלום אתה הולך ומרכל ומסכסך בין התושבים.
לשון חז"ל אש שדלקה בחומר וחרכה אותו.
- ”מיד ירדה אש וסכסכה ספסלו של רבי“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף טו, עמוד ב)
- ”היה עשו צד צבאים וכפתן ומלאך בא ומתירן ועופות ומסכסכן ומלאך בא ומפריחן“ (בראשית רבה, פרשה , סימן )
לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): יצר מגע שאינו חלק.
- ”מביא קיסם שראשו חלק ומנענע באותו מקום. אם מסכסך - בידוע שזכר הוא, ואם לאו - בידוע שנקבה היא“ (בבלי, מסכת נידה – דף כה, עמוד ב)
- פתילה שמדליקין בה לשבת אין עושין אותה מדבר שהאור מסכסכת בו כגון צמר רמב"ם הלכות שבת פרק ה

המילה מופיעה פעמיים במקרא המשמעות תלויה בפרשנות. משמעות כוללת לכל השימושים היא חיכך.

רוב המפרשים מפרשים את המילה המקראית בלבל. חלקם מפרשים כמשמעות (1) הנהוגה היום וכך עולה מתוך ההקשר.