עפעף

תוכן עניינים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עפעף
הגייה^*	Af'af
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ו־ף ב
דרך תצורה	משקל קַלְקַל
נטיות	עַפְעַף־, עַפְעַפֵּי־, עַפְעַפַּיִּם

קפלי עור דקים המכסים את העין, סוגרים אותה ומגנים עליה.
- ”אֶתֵּן שנַת לְעֵינָי לעפעַפַּי תְּנוּמָה“ (תהילים קלב, פסוק ד)
לשון המקרא נצנוץ, אור השחר.
- ”ואל יִרְאֶה בעַפְעַפֵּי שָחַר“ (איוב ג, פסוק ט)

מלבד הוראתו הקשורה בתעופה, לשורש ע־ו־ף הוראה נוספת הקשורה בחושך ותרדמה, כמו במשמעות הראשונה של המילה מעוף, וככל הנראה גם במילה עיפה שמשמעה אף הוא אפלה: ”עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה, וְדֹרֵךְ עַל-בָּמֳתֵי אָרֶץ...“ (עמוס ד, פסוק יג). העפעף סוגר על העין וחוסם אור, ובכך גורם להחשכה.

ערך בוויקיפדיה: עפעף