תרכוס
תַּרְכּוֹס או תַּרְבּוֹס
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תרכוס |
| הגייה* | tarkos |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־כ־ס |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטוּל |
| נטיות | ר׳ תַּרְכּוֹסִים; תַּרְכּוֹס־, ר׳ תַּרְכּוֹסֵי־ |
- לשון חז"ל מזודה, תבה או ארגז לאחסון בגדים וחפצים בבית או בנסיעה.
מקור
עריכה- לשון חז"ל. על פי הפרוש המקובל: ”שלושה תרבוסין הן: של ספרים, טמא מדרס; ושאוכלין עליו, טמא טמא מת; ושל זיתים, טהור מכלום. “ (משנה, מסכת כלים – פרק כד, משנה ה) – רבי עובדיה מברטנורה מפרש: כלים של עור כעין ארגזים. הגירסא בבי"ת יותר נפוצה אך כמה פעמים מופיע בכ"ף תַּרכּוֹס. אולם מקור המלה ושורשה אינם ידועים ובמקור כנראה הכונה למין דוכן.
תרגום
עריכה- אנגלית: trunk, portmanteau