תַּרְכּוֹסעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תרכוס
הגייה* tarkos
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ תַּרְכּוֹסִים; תַּרְכּוֹס־, ר׳ תַּרְכּוֹסֵי־
 
תרכוס
 
תרכוס
  1. מזודה, תבה או ארגז לאחסון בגדים וחפצים בבית או בנסיעה.

מקורעריכה

  • לשון חז"ל. על פי הפרוש המקובל: ”שלושה תרבוסין הן: של ספרים, טמא מדרס; ושאוכלין עליו, טמא טמא מת; ושל זיתים, טהור מכלום. “ (משנה, מסכת כליםפרק כד, משנה ה) – רבי עובדיה מברטנורה מפרש: תרבוסים- כלים של עור כעין ארגזים. אולם מקור המלה ושורשה אינם ידועים ובמקור כנראה הכונה למין דוכן.

תרגוםעריכה