ערך זה עוסק במֵמַד, מרכיב במרחב. לערך העוסק בראשי התיבות ממ"ד; ראו ממ"ד.

מֵמַד

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מימד
הגייה* memad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ד־ד
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מְמַדִּים; מֵמַד־, ר׳ מְמַדֵּי־; כ׳ מְמַדּוֹ
  1. לשון המקרא (מתמטיקה, פיזיקה) אחד ממרכיבי המרחב; מרחקה של נקודה במרחב מראשית הצירים.
    • ”מִי־שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע; אוֹ מִי־נָטָה עָלֶיהָ קָּו?“ (איוב לח, פסוק ה)
    • היקום מורכב מארבעה ממדים, שלושה ממדי אורך וממד הזמן.
  2. היבט יחיד של משהו.
    • המוזאון החדש יהיה גדול מאוד, אפילו בממדים בין־לאומיים.
    • יש בו מימד סוריאליסטי
  3. (מדע בדיוני) מציאות או יקום אחרים.

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
 3. בעקבות הרומן Flatland (מאנגלית: ארץ שטוחה), בה יצור מהממד השלישי (כדור) בא לגיבור הסיפור (ריבוע) ומגלה לו את הבשורה על הממדים הנוספים.

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: ממד
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ממד


השורש מדד

השורש מ־ד־ד הוא שורש מגזרת הכפולים, הניטה בבניין פֻּעַל על דרך גזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
מ־ד־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מַד מַד או מוֹדֵד יָמֹד מֹד לָמֹד
נִפְעַל נָמַד נָמָד יִמַּד הִמֵּד לְהִמֵּד
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל הוּמַד מוּמָד יוּמַד -אין- -אין-
פִּעֵל מוֹדֵד מְמוֹדֵד יְמוֹדֵד מוֹדֵד לְמוֹדֵד
פֻּעַל מֻדַּד מְמֻדָּד יְמֻדַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמוֹדֵד מִתְמוֹדֵד יִתְמוֹדֵד הִתְמוֹדֵד לְהִתְמוֹדֵד

הערות

עריכה
  • בבניינים קל, נפעל, הופעל ופיעל- לצד הנטייה על דרך הכפולים, נעשית נטייה כשרה על דרך השלמים; מָדַד, נִמְדַּד, הֻמְדַּד, מִדֵּד- בכל הזמנים כבר בלשון חז"ל.
  • בבניין נפעל- המטה בצורת הציווי ובצורת המקור בפתח במקום בצירי תחת פה"פ אינו משתבש: הִמַּד, לְהִמַּד.