השורש מ־ד־ד הוא שורש מגזרת הכפולים, הניטה בבניין פֻּעַל על דרך גזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
מ־ד־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מַד מַד או מוֹדֵד יָמֹד מֹד לָמֹד
נִפְעַל נָמַד נָמָד יִמַּד הִמֵּד לְהִמֵּד
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל הוּמַד מוּמָד יוּמַד -אין- -אין-
פִּעֵל מוֹדֵד מְמוֹדֵד יְמוֹדֵד מוֹדֵד לְמוֹדֵד
פֻּעַל מֻדַּד מְמֻדָּד יְמֻדַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמוֹדֵד מִתְמוֹדֵד יִתְמוֹדֵד הִתְמוֹדֵד לְהִתְמוֹדֵד

הערות

עריכה
  • בבניינים קל, נפעל, הופעל ופיעל- לצד הנטייה על דרך הכפולים, נעשית נטייה כשרה על דרך השלמים; מָדַד, נִמְדַּד, הֻמְדַּד, מִדֵּד- בכל הזמנים כבר בלשון חז"ל.
  • בבניין נפעל- המטה בצורת הציווי ובצורת המקור בפתח במקום בצירי תחת פה"פ אינו משתבש: הִמַּד, לְהִמַּד.