מוֹדֵד (גם: מִדֵּד) עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מודד, מידד
שורש וגזרה מ־ד־ד, גזרת ע"ע
בניין פִּעֵל
 
מְשׂוּרוֹת-כלי למודד בו נוזלים
  1. לשון המקרא עָרַךְ וּבָדַק מִדָּתוֹ שֶׁל דָּבָר, מַד שִׁעוּרוֹ שֶׁל דָּבָר; אֶת הַנֶּפַח, אֶת הָאֹרֶךְ, אֶת הַגֹּדֶל, אֶת הַהֶקֵּף וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה.
    • ”וַיַּךְ אֶת מוֹאָב, וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה, וַיְמַדֵּד שְׁנֵי-חֲבָלִים...“ (שמואל ב׳ ח, פסוק ב)
    • ”עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי־עַד...“ (חבקוק ג, פסוק ו)
    • ”אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ-אֶעְלֹזָה: אֲחַלְּקָה שְׁכֶם; וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד (תהילים ס, פסוק ח)
    • "...הַתּוֹכְנִים [...] אַף יְמוֹדְדוּ אֶת גָּדְלָם וּמֶרְחַקָּם..." "תורת החיים ב'", עמ' 21, אהרון פורייס
    • "...אַבְקִיעָה שְׁחָקִים, אֲמוֹדֵד אֶרֶץ, אָתוּר תַּהֲלוּכוֹת צָבָא..." "שבילי עולם א'", שמשון בלוך

גיזרון עריכה

  • אכדית: מַאדָדֻ madadu; ערבית: مَدَّدَ, מַדַּדַ - האריך, מתח; מצרית מאוחרת: mdd, מידה קדומה ליין.[1]

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ראו גם עריכה

סימוכין עריכה

  1. Wolf Leslau - Semitic and Egyptian Comparisons .Journal of Near Eastern Studies. Vol. 21, No. 1 (Jan., 1962), pp. 44. Published by: The University of Chicago Press


השורש מדד

השורש מ־ד־ד הוא שורש מגזרת הכפולים, הניטה בבניין פֻּעַל על דרך גזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

מ־ד־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מַד מַד או מוֹדֵד יָמֹד מֹד לָמֹד
נִפְעַל נָמַד נָמָד יִמַּד הִמֵּד לְהִמֵּד
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל הוּמַד מוּמָד יוּמַד -אין- -אין-
פִּעֵל מוֹדֵד מְמוֹדֵד יְמוֹדֵד מוֹדֵד לְמוֹדֵד
פֻּעַל מֻדַּד מְמֻדָּד יְמֻדַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמוֹדֵד מִתְמוֹדֵד יִתְמוֹדֵד הִתְמוֹדֵד לְהִתְמוֹדֵד

הערות עריכה

  • בבניינים קל, נפעל, הופעל ופיעל- לצד הנטייה על דרך הכפולים, נעשית נטייה כשרה על דרך השלמים; מָדַד, נִמְדַּד, הֻמְדַּד, מִדֵּד- בכל הזמנים כבר בלשון חז"ל.
  • בבניין נפעל- המטה בצורת הציווי ובצורת המקור בפתח במקום בצירי תחת פה"פ אינו משתבש: הִמַּד, לְהִמַּד.