אזל
ערך זה עוסק בפועל. לערך העוסק בשם עצם מקראי אֵזֶל; ראו הצירוף היחיד אבן האזל.
אָזַל
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אזל |
שורש וגזרה | א־ז־ל |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא עזב את המקום.
- בהשאלה: נגמר, לא נשאר ממנו כלום.
- ”אָזְלוּ מַיִם מִנִּי יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ“ (איוב יד, פסוק יא) ”וְהִנֵּה נֵלֵךְ וּמַה נָּבִיא לָאִישׁ כִּי הַלֶּחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים מָה אִתָּנוּ“ (שמואל א׳ ט, פסוק ז)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעמים במקרא במשמעות הנהוגה כיום בארמית משמעות הפועל -רק הלך (בעיקר הלך ל־) ונראה שזו המשמעות המקורית.בארמית מופיע שורש א־ז־ד בצורת אַזְדָּא.
- דוגמה בתנ"ך ”בֵּאדַיִן מַלְכָּא בִּשְׁפַּרְפָּרָא יְקוּם בְּנָגְהָא וּבְהִתְבְּהָלָה לְגֻבָּא דִי אַרְיָוָתָא אֲזַל“ (דניאל ו, פסוק יט) תרגום: ואז המלך בשחר קם עם האור ובחפזון לגוב האריות הלך.
- רלב"ג מפרש אזל: אז המלך קם בשחר כאשר האיר , והלך במהירות לבור האריות.
- 1:מערבית לעברית, מתחלפות אותיות ז'-ד' בתעתיקן , ולכן מקבילה תיבת 'אזל' לתיבת 'עַדַל' عَدَلَ בהוראת: לסטות מ- , לפנות מ-.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהמידע נוסף
עריכה- שם הפועל לאזול לא נהוג.
תרגום
עריכהראו גם
עריכה- אַזְלָא (טעם מקראי)