ברד

יש להוסיף לדף זה את הערך: בָּרֹד.

בָּרָד

עשר המכות
דָּם \| צְפַרְדֵּעַ \| כִּנִּים \| עָרוֹב \| דֶּבֶר שְׁחִין \| בָּרָד \| אַרְבֶּה \| חֹשֶׁךְ \| מַכַּת בְּכוֹרוֹת

לשון המקרא טיפות גשם שקפאו באוויר וניתכות ארצה לאדמה כגושישי קרח.
- "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל הַשָּׁמַיִם וַיהוָה נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר יְהוָה בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם." (שמות ט כג)
- ”בָּרָד עוֹקֵץ וְשֶׁלֶג עַז, שָׁרִיר, / מֻקשֶׁה, שָׁחוֹר יִסעַר בַּחֹשֶׁך.“ (תֹּפֶת, מאת דנטה אליגיירי, תרגום: זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)
- בָּרָד יָרַד בִּדְרוֹם סְפָרַד הָעֶרֶב
עברית חדשה משקה ממותק על בסיס קרח גרוס.
- קפא לי המח לאחר ששתיתי ברד בטעם אבטיח.

המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; בארמית: בָּרְדָּא; בערבית: بَارِد (בָּארִד) בהוראה המציינת (בצורה מופשטת) - עינינים הקשורים ב-קר, באמהרית כמו בעברית הפכה משמעות תיבת "በረዶ בֲּרדַ" לממוקדת שהוראתה: "טיפות גשם קפואות".
הצירוף המקראי: 'סוסים ברדים' בהוראת סוסים בעלי צורות מנוקדות על פרוותן ”אֲשֶׁר-בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים, יֹצְאִים אֶל-אֶרֶץ צָפוֹן, וְהַלְּבָנִים, יָצְאוּ אֶל-אַחֲרֵיהֶם; וְהַבְּרֻדִּים--יָצְאוּ, אֶל-אֶרֶץ הַתֵּימָן“ (זכריה ו, פסוק ו)

בתורה אומר יעקב לנשותיו (בראשית פרק לא): "וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲל֑וֹם וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים". כמה מפרשים, כמו הרד"ק, הרלב"ג, ר' יוסף בכור שור ועוד כותבים שתיבה זו מעניין "ברד", והיינו כמו מקום שנפל שם ברד , שנראה מקום המכות שמכה שם ברד רצופות ודקות ומדובקות זו בזו , כך היה הלבן דק ומדובק כמכות של ברד בצאן. דבר מעניין ביותר הוא כי גם הברד בעברית החדשה, שהינו משקה ממותק על בסיס קרח גרוס, נראה בו בבירור נקודות לבנות, כברד מן המטר, ומשמעותו הראשונית.