גִּבֵּחַ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאגיבח
הגייה*gibeakh
חלק דיברשם־תואר
מיןזכר
שורשג־ב־ח
דרך תצורהמשקל קִטֵּל
נטיותנ': גִּבַּחַת, ר"ז: גִּבְּחִים, ר"נ: גִּבְּחוֹת
  1. מִי שֶׁנָּשְׁרוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ מִצִּדּוֹ שֶׁל הַמֵּצַח, שֶׁמִּצְחוֹ גָּבוֹהַּ.

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה אחת במקרא. נגזר מן "גבחת" על משקל "קיטל" הנושא משמעות של מום או פגם.

ראו גם

עריכה
השורש גבח

השורש ג־ב־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ג־ב־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל גִּבַּח מְגַבֵּחַ יְגַבַּח גַּבֵּחַ לְגַבֵּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערה

עריכה
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)


גִּבַּח (גם: גִּבֵּחַ)

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאגיבח
שורש וגזרהג־ב־ח, גזרת השלמים
בנייןפיעל
  1. לשון חז"ל גָּרַם לְגַבַּחַת, עָשָׂה שֶׁלֹא תִּהְיֶינָה שַׂעֲרוֹת בְּצַד הַמֵּצַח.

גיזרון

עריכה
  • מן התלמוד. נגזר מן "גבחת" שבמקרא.

ראו גם

עריכה
השורש גבח

השורש ג־ב־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ג־ב־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל גִּבַּח מְגַבֵּחַ יְגַבַּח גַּבֵּחַ לְגַבֵּחַ
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערה

עריכה
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)