ויקימילון:גיזרון

חלק האטימולוגיה הוא אמנם המפתה והמגרה ביותר בין חלקי האפארט – אך מבחינה מדעית הוא גם הבלתי בטוח, המסוכן, והמכשיל ביותר. הפתרון הקל, הנוח והבטוח הוא, שבעל מילון יפטור עצמו מן הטיפול האטימולוגי מכל וכל. לא בחרנו בדרך זו.
גושן גוטשטיין, סעיף 244

בסעיף הגיזרון אנו מציגים היבטים דיאכרוניים של המילה - את מוצאה ואת דרכה בשפה לאורך הדורות. זהו הסעיף המורכב ביותר בתבנית הערך, וכתיבתו מצריכה קפדנות ודייקנות. להלן מספר קווים מנחים לכתיבת הגיזרון.

ניסוח הכתוב

• אין לכתוב השערות על גיזרון המילה שאינן מבוססות על מחקרים אקדמיים. בפרט אין לכתוב אטימולוגיות עממיות ודעות אישיות. זכרו שוויקימילון אינו מקום לפרסום מחקר ראשוני (ראו ויקימילון:מה ויקימילון איננו).
• מקורות אקדמיים מקצועיים עדיפים על עיתונים וספרות לקהל הרחב; מקורות ראשוניים עדיפים על מקורות משניים המצטטים אותם. ראו ויקימילון:ביבליוגרפיה.
• השערות אטימולוגיות ודיונים לשוניים של פרשני המקרא המסורתיים (הן ראשונים והן אחרונים) עדיף לרכז בסעיף "פרשנים מפרשים".
• אם חשוב בעיניכם להביא טענה, אך מצאתם לה רק מקורות חלקיים, סמנו אותה בתבנית {{מקור}}.
• חשוב שלא להכביד על הקורא בעודף מידע, ולסרבל בכך את הערך. רצוי לנסח את הכתוב באופן המתאים לקורא צמא־הדעת, שאינו איש לשון מקצועי. מידע עודף ניתן להסתיר באמצעות תבניות מתאימות או להעביר להערות שוליים.

• הגיזרון צריך להקיף את כל הוראות המילה (ראו להלן לגבי שינויי משמעות). אם כתבתם כמה הגדרות בערך, רצוי לציין את מספר ההגדרה שאליה מתייחס הכתוב.
• זכרו שההגדרות תקובצנה תחת ערך אחד (פוליסמיה) רק כאשר יש ביניהן קשר היסטורי. קשר זה יש להציג באמצעות סעיף הגיזרון.

• כדי להימנע מכפילות מידע במיזם, רצוי להפנות את הקורא מערכים "משניים" לערכים "בסיסיים".

אין לכתוב גיזרון עבור מילה בערכי המילים הנגזרות ממנה. למשל, אין צורך להסביר בערך כדורי על מקור המילה "כדור".

מידע המשותף לפועל סביל ולפועל פעיל יופיע רק בערך הַפָּעִיל. למשל, סעיף הגיזרון בפועל עֻצַּב יפנה לסעיף הגיזרון בפועל עִצֵּב.

מידע הקשור לשורשים (כגון, שורשים קרובים בעברית, שורשים מקבילים בשפות אחרות) רצוי להביא בערכי פעליו (הפעילים), אם ישנם. לדוגמה, על גיזרון השורש כ־ת־ב יש לכתוב בערך כָּתַב ולא בערך מכתב. לעומת זאת, בפעלים השייכים לשורשים גזורי־שם ("מיקם" או "מינף") ניתן להפנות בסעיף הגיזרון אל השם.

תוכן הסעיף

כאמור, בסעיף הגיזרון מתוארים מוצא המילה ושינויים שחלו בה במרוצת השנים. המידע שיבוא בתיאור זה אינו קבוע, וצפוי להשתנות בהתאם לרובד המילה ולדרך שבה הובאה לעברית. לדוגמה, עבור מילה מקראית נרצה אולי לבחון מקבילות בשמות שמיות אחרות, ועבור מילים שאולות טבעי להציג את משמעות המילה בשפת המקור. להלן תיאור כללי של סוגי מידע שיכולים לבוא בערכים שונים:

• ברוב הערכים אין צורך לפרט בסעיף הגיזרון על דרך התצורה של המילה, ובפרט עבור צירופים, ראשי־תיבות ומילים הבנויות מיציקת שורש במשקל. מידע לשוני כללי הקשור למשקל המילה יבוא בדף המשקל בנספח המשקלים.
  לעיתים רצוי להרחיב מעט עבור מילים שנוצרו באמצעות הלחם בסיסים או בחיבור בסיס וצורן. ראו לדוגמה בערכים: חיידק, שלחני, חתלתול.
  עבור מילים שנשאלו משפה זרה (ובכלל זה מארמית) - ראו להלן.
• בפרט, כדאי להרחיב על דרך התצורה כאשר היא אינה "נקייה", ומערבת כמה מהאפשרויות הקבועות המוצגות בניתוח הדקדוקי. למשל: "מברשת" חודשה באמצעות יציקת השורש ב־ר־שׁ (שנשאל מלשונות אירופה) במשקל העברי "מִקְטֶלֶת"; "סטקייה" בנויה בהוספת צורן סופי למילה השאולה "סטייק".
• כבר במקרא מופיעות מילים שאולות - הן משפות שמיות והן משפות אחרות (ראו: אבנט, היכל, פרבר, סימפוניה). אולם תדיר לא ניתן להתחקות אחר מוצאן של מילים מרובד זה. בכל מקרה רצוי לציין מקבילות של המילה או של השורש (בערכים בסיסיים) בלשונות שמיות אחרות. ראו בערכים: כלב, כָּתַב.
• כאשר ניתן להצביע על ההופעות הראשונות בכתב של המילה, יש לציין זאת בסעיף הגיזרון. בפרט, ציינו זאת עבור מילים המופיעות פעמים מעטות במקרא או במקורות ועבור מילים שניתן להצביע על הופעותיהם הראשונות בכתב (כגון חידושי מילים). ראו למשל בערכים שנהב, זדה, אבזר או אופק, וכן ראו את קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך.
  כן יש לציין אם המילה באה בהופעות אלו שלא בצורת היסוד (חנות), או שהיא באה רק בהקשר מסוים (גַּמָּד).
• אם חלו שינויים משמעותיים בהוראת המילה, אפשר לפעמים לתאר את התהליך בסעיף הגיזרון. למשל, מילים שהוראתן ברבדים הקדומים של השפה שונה מזו שבימינו (לדוגמה: מצפון, מַשְׁבֵּר, חבית), למשל בהשפעת מילה לועזית כלשהי (פְּרָס, מסתורין) או עקב פרשנות של הכתובים (מחמאה, סירה (בהוראת כלי שיט))
• עבור מילה שאולה משפה זרה: ציינו את שפת המקור, וכתבו אם אפשר את המילה בשפה זו (ראו אוויר, מרכז, זץ). ניתן לעיתים להתחקות אחר מסלול השאילה באמצעות מילונים אטימולוגיים (ראו לדוגמה כימיה).
• עבור מילים שחודשו בשפה, בעיקר מתקופת העברית החדשה, רצוי להוסיף מידע על תהליך החידוש: מתי הן חודשו, מי חידשן, כיצד התקבלו בציבור וכד'. ראו למשל בערכים עגבניה וסביבון, ובערכים אחרים המשתמשים בתבנית {{חידוש}}. לעיתים רצוי להביא מדברי בלשנים ומדקדקים בני התקופה הדנים בחידוש (זהות, ערדל).
• חידושים של האקדמיה ללשון העברית נמצאים באתר "מאגר המונחים". בערכים אלו רצוי לציין את השנה בה חודשה המילה, או למצער את שם המילון בו היא מופיעה ואת שנת פרסומו.
• כאשר הגיזרון שנוי במחלוקת או מוטל בספק, תארו את הגישות השונות תוך הבאת סימוכין לכל דעה. לדוגמה: כלום, ענק.