משבר
לערך העוסק במְשֻׁבָּר; ראו שֻׁבַּר.
מַשְׁבֵּרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | משבר |
| הגייה* | mashber |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ש־ב־ר |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
| נטיות | ר׳ מַשְׁבְּרִים; מַשְׁבֵּר־ וגם מִשְׁבַּר־, ר׳ מַשְׁבְּרֵי־; כ׳ מַשְׁבְּרוֹ |
- לשון המקרא מקום מושבה של היולדת בעת הלידה.
- ”וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם-צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד-מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה“ (מלכים ב׳ יט, פסוק ג)
- ”הָאִשָּׁה שֶׁהִיא יוֹצְאָה לֵהָרֵג, אֵין מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד; יָשְׁבָה עַל הַמַּשְׁבֵּר, מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד.“ (משנה, מסכת ערכין – פרק א, משנה ד)
- ”כִּסֵּא שֶׁל כַּלָּה, וּמַשְׁבֵּר שֶׁל חַיָּה, וְכִסֵּא שֶׁל כּוֹבֵס שֶׁהוּא כוֹרֵם עָלָיו אֶת הַכֵּלִים, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם מוֹשָׁב“ (משנה, מסכת כלים – פרק כג, משנה ד)
- לשון ימי הביניים כלי מלחמה למיטוט חומותיה של עיר.
- עברית חדשה נקודת מפנה מכרעת, נקודת שבר.
- משבר הטילים בקובה הביא את המעצמות לסף עימות גרעיני.
- עברית חדשה תקופת שפל.
- "ראיתי שאני מתדרדר למשבר / התחלתי הוזה" (עברנו את פרעה נעבור גם את זה, מאת מאיר אריאל)
- במהלך חייו חווה אדם משברים, אשר היציאה מהם – היא שמעידה על אופיו.
- המשבר בכלכלה האמריקנית בעקבות מפולת המניות נמשך שנים ארוכות.
גיזרוןעריכה
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל ובפסוק המקביל בישעיהו לז, פסוק ג.
- המלבי"ם מפרש כי משבר הוא "מקום הרחם שהולד שובר שם את המסך בעת הלידה ויוצא לחוץ" (מ"ג ישעיהו לז ג). פרשנים אחרים מפרשים את המילה משבר באופן ראשוני כמושב היולדת בביטוי "הגיעו בנים עד משבר", כלומר התינוקות הגיעו אל מושב הלידה. במובן זה של מושב היולדת קושר רבי יונה בן ג'נאח בין המילה משבר ובין המילה הערבית مثبر (מַתְ'בַּר), שאותה הוא מפרש כהפלת ילד על הארץ.
- פירוש המילה בעברית החדשה הושפע מן המילה המקבילה בלשונות אירופה, אשר נגזרה מן המילה היוונית κρίσις (קְרִיסִיס) – הכרעת דין, החלטה – ולימים קיבלה ברפואה משמעות של נקודת מפנה במחלה, לטובה או לרעה. לפי מילון אבן שושן, מדובר בהשאלה מן המשבר המקראי, על רקע הפסוק לעיל, אשר קיבלה את המשמעות של המילה המקבילה בלשונות אירופה.[1]
מילים נגזרותעריכה
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: birth stool (2); crisis (4, 5)
- צרפתית: crise (4, 5)
- ערבית: أَزْمَة (4, 5)
- רוסית: кризис (4, 5)
קישורים חיצונייםעריכה
- תמר עילם גינדין, "מילים מהווגינה: משבר הרופאים והשפה העברית". Y-net, 26 בנובמבר 2011.
- אילון גלעד, כיצד נוצרה המילה מַשְׁבֵּר, ומתי הפסקנו לכתוב "קריסיס" בעיתון?". "הארץ", 23 באוקטובר 2019.
- אילון גלעד, מהשפה פנימה: "על מקורה של המילה שפל". "הארץ", 25 במרץ 2020.
 ערך בוויקיפדיה: מַשְׁבֵּר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מַשְׁבֵּרִים |
הערות שולייםעריכה
- ↑ אברהם אבן־שושן, משבר, בתוך: מלון אבן־שושן – מחדש ומעדכן לשנות האלפים, הוצאת המלון החדש, כרך כ–מ, 2004.
מִשְׁבָּרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | משבר |
| הגייה* | mishbar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ש־ב־ר |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר׳ מִשְׁבָּרִים; מִשְׁבַּר־, ר׳ מִשְׁבְּרַי־, כ׳ מִשְׁבָּרוֹ |
- לשון המקרא גל הנשבר אל החוף, או אל סלעים, ויוצר בשברו קצף רב.
- ”וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ“ (יונה ב, פסוק ד)
- ”וְאֵין חָצָץ וְאֵין יָם / גַּם לֹא מִשְׁבָּר קַר;“ (נְבוּאַת הָרוֹאָה, מאת מחבר לא ידוע, מן האדה האיסלנדית, תרגום: שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרוןעריכה
- המילה מופיעה במקרא, אם כי בצורת הרבים בלבד.
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: breaker, breaking wave, billow
- גרמנית: Brecher
- ערבית: مَوْجَة اِرْتِطَام
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משברים |
- ים של מילים, אתר האקדמיה ללשון העברית, 15 ביולי 2012.
| השורש שׁבר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|