שֻׁלְחָנִי א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שולחני
הגייה* shulchani
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־ח
דרך תצורה שולחן + ־ִי
נטיות נ׳ שֻׁלְחָנִית ר׳ שֻלְחָנִיִים
  1. ששייך אל שולחן (עפ"ר שולחן האכילה). שמותאם להניח על השולחן.
    • קנה נא בחנות מלח שולחני הוא המלח הדק לבישול ולטיבול לא זה הגז המשמש לעיבוד

ראו גם עריכה



סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שֻׁלְחָנִי ב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שולחני
הגייה* shulchani
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־ל־ח
דרך תצורה שולחן + ־ִי
נטיות ר׳ שֻלְחָנִים
  1. לשון חז"ל חלפן כספים. אדם שממיר שטרות ומטבעות מסוג אחד לשטרות ומטבעות מסוג אחר וגובה עמלה עבור שירותיו.
    • ”פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי כְּשַׁעַר הַזּוֹל – כְּמוֹת שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ, לֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר; כְּמוֹת שֶׁהַשֻּׁלְחָנִי פוֹרֵט, וְלֹא כְמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף.“ (משנה, מסכת מעשר שניפרק ד, משנה ב)
    • ”בִּזְמַן שֶׁתְּבָעוֹ, לֹא תְבָעוֹ, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו; הִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי אוֹ אֵצֶל שֻׁלְחָנִי, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו.“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ט, משנה יב)
    • ”נָתַן לוֹ אֶת הַדִּינָר, אָמַר לוֹ תֶּן לִי אֶת הַמָּעוֹת, אָמַר לוֹ נְתַתִּים לְךָ וְהִשְׁלַכְתָּם לְתוֹךְ כִּיסֶךָ, יִשָּׁבַע שֻׁלְחָנִי; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין דֶּרֶךְ שֻׁלְחָנִי לִתֵּן אִסָּר עַד שֶׁיִּטֹּל דִּינָרוֹ.“ (משנה, מסכת שבועותפרק ז, משנה ו)
    • ”הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, אִם צְרוּרִין, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם; לְפִיכָךְ אִם הוֹצִיא, מָעָל; אִם מֻתָּרִים, יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן.“ (משנה, מסכת מעילהפרק ו, משנה ה)
    • ”התרחש נתרחשה העובדה בוַארשה, בפרבּר הקראקאי בחנותו של שולחני יהודי.המעשׂה שהיה מעשׂה פשוט היה, אך כמה שוֹנה ומשוּנה ורבגוָני נשתקף בעתונות!“ (העובדה והעתונות, מאת יצחק ליבוש פרץ, תרגום: שמשון מלצר, בפרויקט בן יהודה)
    • בימי הביניים באירופה רבים מן השולחנים היו יהודים שכן לנוצרים נאסרה הלוואה בריבית.

גיזרון עריכה

גם בשפות אחרות ישנו קשר בין מקצעות הבנקאות לשולחן: לדוגמה, ביוונית בנק הוא τράπεζα ‏ (trápeza) ושולחן הוא τραπέζι ‏(trapézi). בארמית "פתוראה" משמעו שולחני (ראו למשל מסכת חולין נד ב), ו"פתורא" - שולחן (ראו למשל מסכת גיטין סט ב).
הגזירה של "שולחני" מהמילה "שולחן" באה אולי בהשפעת היוונית. למשל, כותב דניאל שוורץ: "המילה 'שולחן' ידועה כבר במקרא, אולם בימי חז"ל קיבלה המילה 'שולחני' את המובן 'מחליף כספים' בהשפעת השימוש היווני במונח היווני עבור 'שולחן' (trapeza) כדי לציין במיוחד את דלפקו של מחליף־כספים".[1]

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

סימוכין עריכה

  1. "היהדות ההלניסטית באור אחר" מאת דניאל שוורץ. מתוך: "זמן יהודי חדש : תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי", - כרך ראשון, 2007, עמ' 193