שלחן
שֻׁלְחָןעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שולחן |
| הגייה* | shulchan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ל־ח |
| דרך תצורה | משקל קֻטְלָן |
| נטיות | ר׳ שֻׁלְחָנוֹת |
- רהיט בעל רגליים, ועליהן לוח המיועד להנחת חפצים. משמש לנוי, לסעודה, לעבודה ולמטרות נוספות.
- ”וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ.“ (שמות כה, פסוק כג)
- ”וַיָּקָם יְהוֹנָתָן מֵעִם הַשֻּׁלְחָן בָּחֳרִי אָף וְלֹא אָכַל בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לֶחֶם כִּי נֶעְצַב אֶל דָּוִד כִּי הִכְלִמוֹ אָבִיו.“ (שמואל א׳ כ, פסוק לד)
- ”וְיָשַׁבְתְּ עַל מִטָּה כְבוּדָּה וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ לְפָנֶיהָ וּקְטָרְתִּי וְשַׁמְנִי שַׂמְתְּ עָלֶיהָ.“ (יחזקאל כג, פסוק מא)
- ”האחין השותפים שהיו אוכלין על שולחן אביהם וישנים בבתיהם צריכין עירוב לכל אחד ואחד“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ו, משנה ז)
- ”נר יהא דלוק במקומו, שולחן יהא ערוך במקומו, מטה תהא מוצעת במקומה.“ (בבלי, מסכת כתובות – דף קג, עמוד א)
- העברנו את השולחן לחדר הסמוך.
גיזרוןעריכה
- במשך שנים סברו חוקרים כי המילה גזורה מהשורש שׁ־ל־ח במשמעות "עור", שקיים בשפות שמיות שונות. גילויה של המילה המקבילה באוגריתית לתיאור הרהיט, "𐎘𐎍𐎈𐎐 (ת'לחן)", הפריך את הסברה, מכיוון שהוכח שאלה שני שורשים שונים במקורם: המקור של שׁ־ל־ח במשמעות "עור" הוא שׁ־ל־ח' (כך לפי הקבלה לשפות קרובות), ואילו במילה שולחן השורש המקורי הוא ת'־ל־ח. בתקופה קדומה בעברית התמזג העיצור ת'י"ו (שנהגה כ־th באנגלית) עם העיצור שׁי"ן, והעיצור ח'י"ת (וילונית - כהגיית כ"ף רפה או חי"ת במבטא האשכנזי) התמזג עם חי"ת (לועית). באוגריתית נשמרה ההבחנה ביניהם. מקורה האמתי של המילה אינו ידוע עד היום.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
תרגוםעריכה
רהיט המיועד להנחת חפצים
|
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: שולחן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שולחנות |