מסתורין

מִסְתּוֹרִיןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסתורין
הגייה* mistorin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר (יחיד ורבים)
שורש ס־ת־ר
דרך תצורה
נטיות מִסְתּוֹרֵי־
  1. לשון חז"ל סוד. דבר לא מפוענח.
    • נסיבות מותו של האיש הזקן היו אפופות מסתורין.
    • בחקל שיש בה עצים לא תאמר מלה דמיסטירין (בראשית רבה, ויצא, פרשה עד, סימן ב)
  2. אווירת מתח (בסיפור או בסרט).

גיזרוןעריכה

  1. תשמו''ץ מן שורש סתר בהשפעת יוונית μυστήριον: שורש המילה מסתורין הוא אמנם ס־ת־ר, ואולם מקורה מיוונית: Mystērion) μυστηριον) שפירושה סוד, פולחנות נסתרים. מאותו מקור שאבו גם שפות רבות אחרות את המסתורין שלהן.
  2. בתלמוד המילה נכתבת בדרך כלל, בעקבות היוונית, בטי"ת: מסטורין, אך גם בתי"ו: מסתורין, אות לקשר שלה עם השורש העברי.
  3. תשמו''צים אחרים: מילים נוספות בעברית חודשו על בסיס שורש בעל משמעות בעברית מחד גיסא, ודמיון המשמעות והצליל למילים לועזיות מאידך גיסא (גאון - genius; מסכה - mask ועוד).

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה