מִסְתּוֹרִין

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסתורין
הגייה* mistorin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר (יחיד ורבים)
שורש ס־ת־ר
דרך תצורה
נטיות מִסְתּוֹרֵי־
  1. לשון חז"ל סוד. דבר לא מפוענח.
    • נסיבות מותו של האיש הזקן היו אפופות מסתורין.
    • בחקל שיש בה עצים לא תאמר מלה דמיסטירין (בראשית רבה, ויצא, פרשה עד, סימן ב)
  2. אווירת מתח (בסיפור או בסרט).

גיזרון

עריכה
  • תשמו"ץ מן שורש סתר בהשפעת יוונית μυστήριον: שורש המילה מסתורין הוא אמנם ס־ת־ר, ואולם מקורה מיוונית: Mystērion) μυστηριον) שפירושה סוד, פולחנות נסתרים. מאותו מקור שאבו גם שפות רבות אחרות את המסתורין שלהן.
  • בתלמוד המילה נכתבת בדרך כלל, בעקבות היוונית, בטי"ת: מסטורין, אך גם בתי"ו: מסתורין, אות לקשר שלה עם השורש העברי.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש סתר

השורש ס־ת־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ס־ת־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָתַר סוֹתֵר

(ב׳ פעוּל: סָתוּר)

יִסְתֹּר סְתֹר לִסְתֹּר
נִפְעַל נִסְתַּר נִסְתָּר יִסָּתֵר הִסָּתֵר לְהִסָּתֵר
הִפְעִיל הִסְתִּיר מַסְתִּיר יַסְתִּיר הַסְתֵּר לְהַסְתִּיר
הֻפְעַל הֻסְתַּר מֻסְתָּר יֻסְתַּר -אין- -אין-
פִּעֵל סִתֵּר מְסַתֵּר יְסַתֵּר סַתֵּר לְסַתֵּר
פֻּעַל סֻתַּר מְסֻתָּר יְסֻתַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִסְתַּתֵּר מִסְתַּתֵּר יִסְתַּתֵּר הִסְתַּתֵּר לְהִסְתַּתֵּר