מַחְמָאָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מחמאה
הגייה* machmaa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־מ־א
דרך תצורה משקל מַקְטָלָה
נטיות ר׳ מַחְמָאוֹת
  1. ביטוי שבח, ברכה; הבעת דעה טובה.
    • הוא זכה למחמאות ולשבחים רבים על עבודתו הנמרצת.
    • "ובאמרי 'חרדת־קודש' – אין אני רוצה לתת לכם 'מחמאה', או 'קוֹמפּלימנט' זול – לאותם אנשים שיש לי הכבוד לנאום לפניהם (מתוך נאומו של זאב ז'בוטינסקי במועצה הארץ־ישראלית)
    • "אלתר זיסקינד הודה על המחמאה בצחוק מלא חן ("בסבכי היער", מרדכי בן־הלל הכהן)
  2. (סלנג) כינוי למרגרינה, שומן ממקור צמחי הניתן למריחה ומשמש כתחליף לחמאה.


גיזרוןעריכה

  • מקור המילה בהבנה מוטעית של הפסוק: ”חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו, וּקְרָב־לִבּוֹ; רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן, וְהֵמָּה פְתִחוֹת.“ (תהלים נה, פסוק כב).
    למעשה ה־מ' כאן היא מ' היתרון, וכוונת הפסוק היא: 'דבריו רכים משמן וחלקים מֵחמאה (=חֲמָאוֹת בלשון רבים), אך בלבו הוא מתכנן קרב (פְּתִחוֹת הן כנראה חרבות או כיוצא בזה)'. ניקוד המילה מַחְמָאוֹת במקום מֵחֲמָאוֹת חריג. הפתח במ"ם מקורו אולי בהשפעת החי"ת הגרונית.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה