חמאה
חֶמְאָהעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חמאה |
| הגייה* | chema |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־מ־א |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | ר׳ חֲמָאוֹת; חֶמְאַת־, ר׳ חֶמְאוֹת־ |
- מאכל חלבי מוצק־רך שרובו שומן החלב; מיוצר בדרך של חביצת השמנת. משמשת לרוב כממרח וכשומן לטיגון או לאפייה.
- ”מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה.“ (שופטים ה, פסוק כה)
- ”וְהָיָה מֵרֹב עֲשׂוֹת חָלָב יֹאכַל חֶמְאָה כִּי חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל כָּל הַנּוֹתָר בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.“ (ישעיהו ז, פסוק כב)
- ”כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב.“ (משלי ל, פסוק לג)
- ”וכן תנא דבי רבי ישמעאל: בשכר שלשה זכו לשלשה, בשכר חמאה וחלב - זכו למן“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף פו, עמוד ב)
- ”וְיַעֲלַת הַחֵן תְּעִירֵהוּ בְּאַהֲבָה וְתִתְרַפֵּק עָלָיו / הֲכִי הִיא דָמְתָה וְנִמְשָׁלָה צְבִיָּה בְּקֶרֶב אֹהָלָיו / כַּעֲרוּגַת בֹּשֶׂם בְּגַנּוֹ וּדְבַשׁ וְחֶמְאָה בִּנְחָלָיו“ (קול חתן, מאת יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- ”עוּגוֹת, חֶמְאָה, סָדִין, כָּר, / נֹפֶת, חָלָב וכְלָ הַשְּׁאָר“ (מעשה ילדות, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרוןעריכה
- ככל הנראה מאכדית: ḫimātu. המילה משותפת גם לשפות אחרות: ḫm't (אוגריתית, ערבית דרומית), חֶמְאֲתָה (בתרגומי המקרא לארמית), ḥewtā (סורית), ḫimātu (אשורית).
- במקרא גם חֵמָה ”בִּרְחֹץ הֲלִיכַי בְּחֵמָה וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי פַּלְגֵי שָׁמֶן“ (איוב כט, פסוק ו)
בפסוק ”חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו“ (תהלים נה, פסוק כב) שיש שדימו לראות בו מילה חדשה מחמאה (כביכול חָלַק לאחרים בפיו) אך פירושו חָלקו -היו חלקים (יותר) מְחֶמְאָה. בדומה להמשך הפסוק "רַכּוּ דְּבָרָיו מִשֶּׁמֶן". מ-חמאה.
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
- איטלקית: burro
- אנגלית: butter
- אספרנטו: butero
- גרמנית: Butter
- יוונית: βούτυρο
- ספרדית: mantequilla
- ערבית: زبدة (תעתיק: זֻבְדָה)
- פולנית: masło
- צרפתית: beurre
- רוסית: сливочное масло
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: חמאה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חמאות |