אפק
יש להוסיף לדף זה את הערך: אִפֵּק.
אֹפֶק
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אופק |
הגייה* | ofek |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־פ־ק |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ אֳפָקִים; ר׳ אָפְקֵי־; כ׳ אָפְקוֹ |
- לשון ימי הביניים קו מאוזן דמיוני המחבר בין השמים לארץ או לים.
- "נטינו מהמסילה הישרה ונלך אל מול פּני הרכסים אשר בקצה האופק הקורן." "עצבים", יוסף חיים ברנר
- "האופק הוא גבול הראיה של האדם והוא המשיק מעינו של הצופה לכדור הארץ." (הועדה להדרכה ימית שע"י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות מעשית / נביגציה, 1945)
- ככל שנתרומם, כן יגדל וירחק האופק שנראה.
- בהשאלה חוג ידיעותיו של אדם והשקפת עולמו.
- "אופק מחשבתי ומחקרי אנו רואים, וגשמים – גשמי ברכה – אין" "בר טוביה", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
- הקריאה בספרים מרחיבה את אופקיו של האדם.
- בהשאלה סיכוי, אפשרות חדשה.
- "...כי עולמות חדשים מתהווים, אופקים חדשים מתגלים, אפשרויות חדשות מתרקמות..." "על הדרך", יוסף חיים ברנר
- "נפתחו לפניה אופקי זוהר חדשים".
- "אחים, יד נושיטה, הימה נביט, / כי לנו שייך הוא רק זה העתיד, / לגשר נפסעה, אליו נעלה, / האופק אלינו, האופק קורא." (המנון ביה"ס לקציני ים עכו, מילים: גיורא בר, 1967)
גיזרון
עריכה- מערבית: أُفْق (אֻפְק) במשמעות זו. מופיעה לראשונה בעברית, כנראה, בספרות המדעית של ימי הביניים.
- המילה מופיעה בספר "צורת הארץ" לאברהם בר חייא משנת 1132. למשל: "...כי אחד מהקוטבים (=קטבים) יגבה על אופקם יותר מאחר, ואופקם חותך משוה היום חתוך בלתי שוה בלתי ישר". בפרוש יהונתן עליו נכתב בהסבר לאחד האיורים: "קו זה הוא אופן המפריש, הנקרא בלשון ערבי אופק".
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- רוביק רוזנטל, אופק, באתר "הזירה הלשונית"
ערך בוויקיפדיה: אופק |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אופק |
אֲפֵק
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | Afek |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־פ־ק |
דרך תצורה | משקל קְטֵל |
נטיות |
- אתר בשרון, סמוך למקורות הירקון.
- ”וינים (וְיָנוּם) וּבֵית-תַּפּוּחַ, וַאֲפֵקָה“ (יהושוע טו, פסוק נג)
- ”וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל הָעִיר וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים, וּבֶן הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר“ (מלכים א׳ כ, פסוק ל)
- ”מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד, מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן אֶחָד“ (יהושוע יב, פסוק יח)
- ”וַיְהִי דְבַר-שְׁמוּאֵל, לְכָל-יִשְׂרָאֵל; וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק“ (שמואל א׳ ד, פסוק א)
- ”וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה, וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם; וַיַּעַל אֲפֵקָה, לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל“ (מלכים א׳ כ, פסוק כו)
- ”וַיֹּאמֶר, פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה--וַיִּפְתָּח; וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה, וַיּוֹר, וַיֹּאמֶר חֵץ-תְּשׁוּעָה לַיהוָה וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם, וְהִכִּיתָ אֶת-אֲרָם בַּאֲפֵק עַד-כַּלֵּה“ (מלכים ב׳ יג, פסוק יז)
גיזרון
עריכה- אוגריתית אַפּק ảpq בהוראת מעיין, באר (ראו לקמן, πηγή) ,אפק מופיעה במקרא בצורת "אפיק": שהיתה עיר כנענית בנחלת אשר, כשעד תקופת הברזל כונתה "אפק-שרון" .
- בתקופת בית שני -אצל יוסף בן מתתיהו מכונה "מגדל אפק", "אפק-פירגוֹס", Αφεκ-πύργος שאליו "התלקטו היהודים בחיל גדול "בעת ש"גאלוס עלה להצות על אנטיפטרוס" [1].
- בתקופה ההלנסטית שונתה לשם המשמר את משמעות השם המקורי פּיִגִי πηγή בהוראת מעיין.
הערה
עריכה- עפי תרגומו של קאסוטו (עלילות בעל וענת) "אפק" הוא מקום נביעת הנהרות . מופיע בשפה אוגריתית בצורת: "אפק תהמתם" במשמעות "המקום שבו נובעים מי תהום", ביטוי כנעני זה מצוי גם בלשון המקרא - ”וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל“ (ב כב, פסוק טז).
- בתקופה הערבית שובש שמה היווני "אנטיפטריס" Ἀντιπατρίς, ל-אנטיפטרוס ל-אבו-פוטרוס. לאחר התקופה הצלבנית חזרה לשם המזכיר את שמה המקורי פג'ה (כפר).
- מקורו של שם הכפר שלימים יקרא "קבוץ-פיק" מעלה על נס את שמה של העיר התנ"כית-"אפק", בנחלת שבט אשר.
תרגום
עריכה- אנגלית: Afek
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: תל אפק (אנטיפטריס) |
הערת שוליים
עריכה- ↑ מלחמות היהודים ב', יט', א'