אפק

יש להוסיף לדף זה את הערך: אִפֵּק.

אֹפֶק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אופק
הגייה*	ofek
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־פ־ק
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ אֳפָקִים; ר׳ אָפְקֵי־; כ׳ אָפְקוֹ

1. לשון ימי הביניים קו מאוזן דמיוני המחבר בין השמים לארץ או לים.

   • "נטינו מהמסילה הישרה ונלך אל מול פּני הרכסים אשר בקצה האופק הקורן." "עצבים", יוסף חיים ברנר
   • "האופק הוא גבול הראיה של האדם והוא המשיק מעינו של הצופה לכדור הארץ." (הועדה להדרכה ימית שע"י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות מעשית / נביגציה, 1945)
   • ככל שנתרומם, כן יגדל וירחק האופק שנראה.

2. בהשאלה חוג ידיעותיו של אדם והשקפת עולמו.

   • "אופק מחשבתי ומחקרי אנו רואים, וגשמים – גשמי ברכה – אין" "בר טוביה", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
   • הקריאה בספרים מרחיבה את אופקיו של האדם.

3. בהשאלה סיכוי, אפשרות חדשה.

   • "...כי עולמות חדשים מתהווים, אופקים חדשים מתגלים, אפשרויות חדשות מתרקמות..." "על הדרך", יוסף חיים ברנר
   • "נפתחו לפניה אופקי זוהר חדשים".
   • "אחים, יד נושיטה, הימה נביט, / כי לנו שייך הוא רק זה העתיד, / לגשר נפסעה, אליו נעלה, / האופק אלינו, האופק קורא." (המנון ביה"ס לקציני ים עכו, מילים: גיורא בר, 1967)

גיזרון

• מערבית: أُفْق (אֻפְק) במשמעות זו. מופיעה לראשונה בעברית, כנראה, בספרות המדעית של ימי הביניים.

המילה מופיעה בספר "צורת הארץ" לאברהם בר חייא משנת 1132. למשל: "...כי אחד מהקוטבים (=קטבים) יגבה על אופקם יותר מאחר, ואופקם חותך משוה היום חתוך בלתי שוה בלתי ישר". בפרוש יהונתן עליו נכתב בהסבר לאחד האיורים: "קו זה הוא אופן המפריש, הנקרא בלשון ערבי אופק".

צירופים

• אופק הארועים
• מעבר לאופק
• צר אופק
• קו האופק
• רחב אופק

נגזרות

• אופקי

תרגום

• אנגלית: horizon‏‏‏‏
• צ׳כית: horizont‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

• רוביק רוזנטל‏, אופק, באתר "הזירה הלשונית"

ערך בוויקיפדיה: אופק

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אופק

אֲפֵק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*	Afek
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־פ־ק
דרך תצורה	משקל קְטֵל
נטיות

1. אתר בשרון, סמוך למקורות הירקון.

   • ”וינים (וְיָנוּם) וּבֵית-תַּפּוּחַ, וַאֲפֵקָה“ (יהושוע טו, פסוק נג)
   • ”וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל הָעִיר וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים, וּבֶן הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר“ (מלכים א׳ כ, פסוק ל)
   • ”מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד, מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן אֶחָד“ (יהושוע יב, פסוק יח)
   • ”וַיְהִי דְבַר-שְׁמוּאֵל, לְכָל-יִשְׂרָאֵל; וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק“ (שמואל א׳ ד, פסוק א)
   • ”וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה, וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם; וַיַּעַל אֲפֵקָה, לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל“ (מלכים א׳ כ, פסוק כו)
   • ”וַיֹּאמֶר, פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה--וַיִּפְתָּח; וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה, וַיּוֹר, וַיֹּאמֶר חֵץ-תְּשׁוּעָה לַיהוָה וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם, וְהִכִּיתָ אֶת-אֲרָם בַּאֲפֵק עַד-כַּלֵּה“ (מלכים ב׳ יג, פסוק יז)

גיזרון

• אוגריתית אַפּק ảpq בהוראת מעיין, באר (ראו לקמן, πηγή) ,אפק מופיעה במקרא בצורת "אפיק": שהיתה עיר כנענית בנחלת אשר, כשעד תקופת הברזל כונתה "אפק-שרון" .
• בתקופת בית שני -אצל יוסף בן מתתיהו מכונה "מגדל אפק", "אפק-פירגוֹס", Αφεκ-πύργος שאליו "התלקטו היהודים בחיל גדול "בעת ש"גאלוס עלה להצות על אנטיפטרוס" .
• בתקופה ההלנסטית שונתה לשם המשמר את משמעות השם המקורי פּיִגִי πηγή בהוראת מעיין.

הערה

• עפי תרגומו של קאסוטו (עלילות בעל וענת) "אפק" הוא מקום נביעת הנהרות . מופיע בשפה אוגריתית בצורת: "אפק תהמתם" במשמעות "המקום שבו נובעים מי תהום", ביטוי כנעני זה מצוי גם בלשון המקרא - ”וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל“ (ב כב, פסוק טז).
• בתקופה הערבית שובש שמה היווני "אנטיפטריס" Ἀντιπατρίς, ל-אנטיפטרוס ל-אבו-פוטרוס. לאחר התקופה הצלבנית חזרה לשם המזכיר את שמה המקורי פג'ה (כפר).
• מקורו של שם הכפר שלימים יקרא "קבוץ-פיק" מעלה על נס את שמה של העיר התנ"כית-"אפק", בנחלת שבט אשר.

תרגום

• אנגלית: Afek‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: תל אפק (אנטיפטריס)