Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: אֲפֵק.

אֹפֶקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אופק
הגייה* ofek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־פ־ק
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אֳפָקִים; ר׳ אָפְקֵי־; כ׳ אָפְקוֹ
  1. לשון ימי הביניים קו מאוזן דמיוני המחבר בין השמים לארץ או לים.
    • "נטינו מהמסילה הישרה ונלך אל מול פּני הרכסים אשר בקצה האופק הקורן." "עצבים", יוסף חיים ברנר
    • "האופק הוא גבול הראיה של האדם והוא המשיק מעינו של הצופה לכדור הארץ." (הועדה להדרכה ימית שע"י מחלקת הים של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות מעשית / נביגציה, 1945)
    • ככל שנתרומם, כן יגדל וירחק האופק שנראה.
  2. בהשאלה חוג ידיעותיו של אדם והשקפת עולמו.
  3. בהשאלה סיכוי, אפשרות חדשה.
    • "...כי עולמות חדשים מתהווים, אופקים חדשים מתגלים, אפשרויות חדשות מתרקמות..." "על הדרך", יוסף חיים ברנר
    • "נפתחו לפניה אופקי זוהר חדשים".
    • "אחים, יד נושיטה, הימה נביט, / כי לנו שייך הוא רק זה העתיד, / לגשר נפסעה, אליו נעלה, / האופק אלינו, האופק קורא." (המנון ביה"ס לקציני ים עכו, מילים: גיורא בר, 1967)

גיזרוןעריכה

  • מערבית: أُفْق (אֻפְק) במשמעות זו. מופיעה לראשונה בעברית, כנראה, בספרות המדעית של ימי הביניים.
המילה מופיעה בספר "צורת הארץ" לאברהם בר חייא משנת 1132. למשל: "...כי אחד מהקוטבים (=קטבים) יגבה על אופקם יותר מאחר, ואופקם חותך משוה היום חתוך בלתי שוה בלתי ישר". בפרוש יהונתן עליו נכתב בהסבר לאחד האיורים: "קו זה הוא אופן המפריש, הנקרא בלשון ערבי אופק".

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אופק
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אופק

אֲפֵקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* Afek
חלק דיבר
מין זכר
שורש א־פ־ק
דרך תצורה
נטיות
  1. אתר באיזור השרון, סמוך למקורות הירקון.
    • ”וינים (וְיָנוּם) וּבֵית-תַּפּוּחַ, וַאֲפֵקָה (יהושוע טו, פסוק נג)
    • ”וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל הָעִיר וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים, וּבֶן הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר“ (מלכים א׳ כ, פסוק ל)
    • ”מֶלֶךְ אֲפֵק אֶחָד, מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן אֶחָד“ (יהושוע יב, פסוק יח)
    • ”וַיְהִי דְבַר-שְׁמוּאֵל, לְכָל-יִשְׂרָאֵל; וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק (שמואל א׳ ד, פסוק א)
    • ”וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה, וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם; וַיַּעַל אֲפֵקָה, לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל“ (מלכים א׳ כ, פסוק כו)
    • ”וַיֹּאמֶר, פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה--וַיִּפְתָּח; וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה, וַיּוֹר, וַיֹּאמֶר חֵץ-תְּשׁוּעָה לַיהוָה וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם, וְהִכִּיתָ אֶת-אֲרָם בַּאֲפֵק עַד-כַּלֵּה“ (מלכים ב׳ יג, פסוק יז)

גיזרוןעריכה

  • אוגריתית אַפּק ảpq בהוראת מעיין, באר (ראו לקמן, πηγή)
  • אפק מופיעה במקרא בצורת "אפיק", עיר כנענית בנחלת אשר.
  • כונתה עד תקופת הברזל "אפק-שרון" .
  • בתקופת בית שני -אצל יוסף בן מתתיהו מכונה "מגדל אפק", "אפק-פירגוֹס", Αφεκ-πύργος שאליו "התלקטו היהודים בחיל גדול "בעת ש"גאלוס עלה להצות על אנטיפטרוס" [1].
  • בתקופה ההלנסטית שונתה לשם המשמר את משמעות השם המקורי פּיִגִי πηγή בהוראת מעיין.

הערהעריכה

  • עפי תרגומו של קאסוטו (עלילות בעל וענת) "אפק" הוא מקום נביעת הנהרות . מופיע בשפה אוגריתית (כנענית) - "אפק תהמתם" במשמעות "המקום שבו נובעים מי תהום", ביטוי כנעני זה מהדהד עם הנאמר במקרא - ”וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל“ (ב כב, פסוק טז).
  • בתקופה הערבית שובש שמה היווני "אנטיפטריס" Ἀντιπατρίς, ל-אנטיפטרוס ל-אבו-פוטרוס. לאחר התקופה הצלבנית חזרה לשם המזכיר את שמה המקורי פג'ה (כפר).
  • מקורו של שם הכפר שלימים יקרא "קבוץ-פיק" מעלה על נס את שמה של העיר התנ"כית-"אפק", בנחלת שבט אשר.

נגזרותעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: Afek‏‏‏‏

ראו גםעריכה

  • הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תל אפק (אנטיפטריס)
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפק
  • שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר

הערת שולייםעריכה

  1. מלחמות היהודים ב', יט', א'