שָׁרוֹן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שרון
הגייה* sharon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־ר־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלוֹן
נטיות
  1. לשון המקרא חבל ארץ לאורך מישור החוף התיכון של ארץ ישראל.
    • ”מֶלֶךְ אֲפֵק, אֶחָד; מֶלֶךְ לַשָּׁרוֹן, אֶחָד.“ (יהושע יב, פסוק יח)
    • ”וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה-צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי.“ (ישעיהו סה, פסוק י)
    • ”וַיֵּשְׁבוּ בַּגִּלְעָד בַּבָּשָׁן וּבִבְנֹתֶיהָ וּבְכָל-מִגְרְשֵׁי שָׁרוֹן עַל-תוֹצְאוֹתָם.“ (דברי הימים א׳ ה, פסוק טז)
    • ”רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הַבּוֹנֶה בֵית לְבֵנִים בַּשָּׁרוֹן, לֹא הָיָה חוֹזֵר.“ (משנה, מסכת סוטהפרק ח, משנה ג)
    • ”אֲבָל לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים כְּלֵי צֶמֶר בִּיהוּדָה, וּכְלֵי פִשְׁתָּן בַּגָּלִיל, וַעֲגָלִים בַּשָּׁרוֹן.“ (משנה, מסכת בבא קמאפרק י, משנה ט)
  2. שם פרטי לזכר ולנקבה.

גיזרון

עריכה
  • מקור השם מאכדית בהגיית: אַשְׁ-אַרַנֻ בהוראת: יער וגם בהוראת אדמה מושקית היטב רכה ומושרית, כהוראת הפועל: שַׁרה (בנוזל), כך גם בערבית בהגיית: ת'ריה. אדמת השרון מאופיינת באדמת חמרה רכה ולחה בה צמח יער מהיערות החשובים של ימי המקרא. יער השרון השתרע ממרגלות הכרמל בצפון ועד לירקון בדרום, וגדל בו אלון התבור. עץ זה הוא היעיל והשימושי ביותר לחרשת, בגלל גובהו וטיבו לכסיחה, ובעיקר משום שהוא מתחדש במהרה לאחר שכרתו את גזעו. לפיכך דומה שכאן מצוי היה ”גֵּיא חֲרָשִׁים“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק יד) בו פעלה כנראה, חרושת העץ והמתכת של הפלישתים ומלכי ישראל [1] ביצות השרון שימשו לגידול בקר בימי המקרא, משום העשב הרענן שגדל בהן, ואכן שמו של שר בקר-הרועים בממשלת דוד היה שוטרי השרוני (דברי הימים א׳ כז, פסוק כט). אש-ארן
  • יתכן מלשון מצרית כהלחם בהגיית: אש+רהן. אָש (ꜥš) בהוראת עץ-ארז + רֶהֶן (rhn) בהוראת להשען, 'להסתמך על' .
  • יש המשייכים אל השורש שׁ־ר־ה כנראה מן השורש י־שׁ־ר במשמעות 'מישור, אזור ישר ושטוח'[2][3]. ישנם הקושרים למילה המקראית שָׁרָה ”עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ וְשַׁחֵתוּ“ (ירמיהו ה, פסוק י). תרגום השבעים תרגמו ”הַשָּׁרוֹן“ (ישעיהו סה, פסוק י) ליוונית בהגיית: 'דרימוס' (δρῡμός) בהוראת סבך, יער.
אולם במקומות אחרים תרגמו השבעים 'שרון' בהוראת: מישור. אהרוני וליונשטם בהתאם מוסיפים, ששרון הוא שם נרדף למישור. במילון התנ"ך מוסבר, ששרון הוא כנראה מלשון מישר, ובלקסיקון המקראי מפרשים את שרון מלשון ישר .

תרגום

עריכה
  • אנגלית: Sharon‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: שרון
  מדריך טיולים בוויקימסע: שרון
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרון

הערות שוליים

עריכה
  1. מנשה הראל ,קדמוניות נופי ארץ-ישראל: הביוגרפיה של העם על פי הגיאוגרפיה של הארץ,עמוד:42,210
  2. קליין.
  3. גזניוס.