נָשָׁה אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נשה
שורש וגזרה נ־שׁ־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא [מליצה] פרח מזיכרונו, שכח.
  2. זז,שאינו יציב.
    • ”למה נקרא שמו גיד הנשה שנשה ממקומו ועלה וכן הוא אומר <ירמיהו נא ל> נשתה גבורתם היו לנשים.“ (בבלי, מסכת חוליןדף צא, עמוד א)
    • ”עַל-כֵּן לֹא-יֹאכְלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-גִּיד הַנָּשֶׁה, אֲשֶׁר עַל-כַּף הַיָּרֵךְ, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי נָגַע בְּכַף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּגִיד הַנָּשֶׁה (בראשית לב, פסוק לג)

גיזרוןעריכה

 1. ערבית: نَسِيَ (נַסִיַ,נַשִׂיַה). שורש נ-ש-ה ن س ي - בהוראה כללית של "שכחה". ראו גם נשייה. אכדית: מְאַשׁאֻ mâšu, לשכוח. אוגריתית: אַנשְׁ ảnš - שריר, גיד. סורית: גֶּנֶשְׁיָא. אכדית: נְאַשׁאֻ nâšu - רעדה, רטט. בלשון האפרו-שמית, מצרית: - לרעוד. להלן הירוגליף:
N35
N37
G41Z2

פרשנים מפרשיםעריכה

 2. במדרש תנחומא עתיק (ראו ציטוט בהמשך) - מופיעה התיבה בצורת "גנֶשְׁיָא". משה, בשל גמגומו, משול לבנֶשְׁיָא. לקות דִיבורו מזוהה כאלוהית. כמו הקב"ה (שמלבד יחידי סגולה מעטים) ממעט בדיבורו כלפי ברואיו (אח"כ, מוסיף המדרש) - שלמרות ואף בשל לקותו על "גנשיַא" זה נשען כל העולם. שכן אהרון הכהן משול לעצם הנשענת על גנשיא, ר"ל - מחוקקת, גוזרת, ומקשרת בן העם לקב"ה (= גנשיא). "אהרן יהא עושה הדברים אבל אתה עמוד גנשיא שהוא גוזר על הזקנים והן עושין וכן אל הקב"ה למשה בסנה".מדרש תנחומא, 1611 לפנה"ס
 2. עפ"י רש"י "נשה" פירושה "שאינו עקבי", "הפכפך", "שאינו יציב", נתון לתהפוכות "רוח זמן"-אופנתיות, כדרכן של נשים, ומכאן "נשה".[דרוש מקור]

נגזרותעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

נָשָׁה בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נשה
שורש וגזרה נ־שׁ־י/ה, גזרת חפ"נ וגזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא מַלווה, בעל-חוב התובע את חובו .
    • ”וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי-הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל-אֱלִישָׁע לֵאמֹר, עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת, וְאַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת-יְהוָה; וְהַנֹּשֶׁה-בָּא לָקַחַת אֶת-שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ, לַעֲבָדִים“ (מלכים ב׳ ד, פסוק א)

מילים נרדפותעריכה