נעתר
נֶעְתָּר או נֶעֱתָרעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | נעתר |
| שורש וגזרה | ע־ת־ר |
| בניין | נִפְעַל |
- התרצה למבוקש ממנו.
- ויעתר לו ה ותהר רבקה אשתו.
- ”ושבו עד ה' ונעתר להם ורפאם“ (ישעיהו יט, פסוק כב)
- ”ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחינתו וישיבהו ירושלים למלכותו“ (דברי הימים ב׳ לג, פסוק יג)
גיזרוןעריכה
- מן המקרא. נפעל מן עָתַר.
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: word
ראו גםעריכה
נַעְתָּרעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | ש־ר־ש |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
גיזרוןעריכה
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא. מפרשים: מן עֲתַר והעתיר ב לשון הגדלה וריבוי (ולא משורש י־ת־ר) ”ועתר ענן הקטרת עולה“ (יחזקאל ח, פסוק יא) ”והעתרתם עלי דבריכם“ (יחזקאל לה, פסוק יג)
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: word