עתר
ערך חלקי בערך זה הושקעה עבודה והוא עשוי להיות תוספת ראויה למילון, אך במצבו הנוכחי הוא אינו עומד בדרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות. |
עָתַר
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | עתר |
שורש וגזרה | ע־ת־ר |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא פנה לבעל השררה בתקוה שזה ימלא את מאוויו
- ”וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יהוה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.“ (בראשית כה, פסוק כא)
- ”וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה; וַיֶּעְתַּר אֶל־יהוה.“ (שמות ח, פסוק כו)
- ”וַיֶּעְתַּר מָנוֹחַ אֶל־יהוה, וַיֹּאמַר בִּי אֲדוֹנָי; אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ יָבוֹא־נָא עוֹד אֵלֵינוּ...“ (שופטים יג, פסוק ח)
- ”יֶעְתַּר אֶל־אֱלוֹהַּ, וַיִּרְצֵהוּ; וַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָה, וַיָּשֶׁב לֶאֱנוֹשׁ צִדְקָתוֹ.“ (איוב לג, פסוק כו)
גיזרון
עריכה- בשומרית - אֶנְתָר èn-tar =לבקש,שאלה,לחקור, להתיחס, לדאוג ל-.
- באכדית: utāru – עצם, רב
- 1: ערבית, כפועל: עתרא عَتَرَ בהוראת להקריב,לזבוח.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- העתיר(1)
תרגום
עריכה- אנגלית: word
ראו גם
עריכהעֲתַר
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ש־ר־ש |
בניין |
- לשון המקרא עשן מרובה, וסמיך .
גיזרון
עריכה- 2: ערבית, כפועל: עַתֳרַא عَتَرَ בהוראת להקריב,לזבוח (ע"י העלאת עשן הקורבן שנצלה באש) עטר عِطْر בהוראת ניחוח. השוו אודור odore בהוראת ריח
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
ראו גם
עריכהעֲתָר או עֶתֶר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | ש־ר־ש |
דרך תצורה | |
נטיות |
- כלי להפך את התבואה
- זהו משפט לדוגמה.
גיזרון
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
מידע נוסף
עריכה- חז"ל קשרו את שמו לפועל עָתַר "מפני מה נמשלה תפילתם של צדיקים כעתר מה עתר זה מהפך התבואה כך תפילתן מהפכת מידת הדין למידת רחמים"
- מדרש: רבי יוחנן וריש לקיש רבי יוחנן אמר ששפך תפלות בעושר ריש לקיש אמר שהיפך את הגזירה ולפום כן קריין ליה עתרא דאפיך אידרא. רבי לוי אמר משל לבן מלכים שהיה חותר על אביו ליטול ליטרא של זהב והיה זה חותר מבפנים וזה חותר מבחוץ שכן בערביא קורין לחתירתא עתירתא (בראשית רבה סג, ה) על פי המדרש השורש עת"ר נתון במחלוקת חכמים ורבי יוחנן מפרש שעתר כמו עשר בחילוף ת"ש וריש לקיש מפרש שעתר זה הפך ואילו רבי לוי דורש עתר בחילוף ח"ע כמו חתר. רוב הפרשנים על התנ"ך נקטו בפשטות כדעה שעתר מלשון גדול ומרובה ועבה כמו עתיר נכסי שהוא עשיר המרובה בנכסים וכן עתירה שהיא ריבוי דברים וכפי שפירש לדוגמא הרשב"ם: ויעתר - רבוי דברים כדכתיב העתרתם עלי דבריכם (בראשית כה, כא)