חָשַׁקעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חשק
שורש וגזרה ח־ש־ק, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא אָבָה, חָפֵץ בְּדָבָר בְּכָל מְאוֹדוֹ.
    • ”לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים, חָשַׁק יְהוָה בָּכֶם-וַיִּבְחַר בָּכֶם“ (דברים ז, פסוק ז)
    • ”וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה“ (דברים כא, פסוק יא)
  2. לשון המקרא אָהַב אַהֲבָה עַזָּה.
    • ”רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהוָה, לְאַהֲבָה אוֹתָם; וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים-כַּיּוֹם הַזֶּה“ (דברים י, פסוק טו)
  3. נדיר הִצְמִיד, קֵרַב עַד לְמַגָּע.

גיזרוןעריכה

  • 1 ו 2 נגזרים מחֵשֶׁק, 3 נגזר מחישוק. שני השורשים מן התנ"ך.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגום משמעות 1עריכה

תרגום משמעות 2עריכה

ראו גםעריכה

חִשֵּׁקעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חישק
שורש וגזרה ח־ש־ק, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא צִמֵּד, קֵרַב וְאִחָה.
    • ”וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת, וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים; וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם, וְחִשַּׁק אֹתָם“ (שמות לח, פסוק כח)
  2. [עברית חדשה] מנע אפשוריות מאדם. סגר עליו מכל הכיוונים.
    • בהתפטרותו שר הבטחון חישק את ראש הממשלה מלעשות הסכם שלום.

גיזרוןעריכה

  • לשורש ח-ש-ק מופע יחיד בבניין פיעל במקרא. רש"י לשון חגירה וחבישה. בארמית תרגום לחבושים-חשוקים.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

הערהעריכה

  • מותרת גם ההגייה בפתח כבמקרא: "חִשַּׁק".

חֻשַּׁקעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חושק
שורש וגזרה ח־ש־ק, גזרת השלמים
בניין פֻּעַל
  1. לשון המקראנכרך ולפף בדבר המקיפו סביב.
  2. נֶאֱחָה, הֻצְמַד עֲדֵי חִבּוּר.
    • ”כָּל עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף, וָוֵיהֶם כָּסֶף; וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת“ (שמות כז, פסוק יז)

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

חֵשֶׁקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חשק
הגייה* מלעיל
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־שׁ־ק
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא חֵפֶץ, רָצוֹן עַז.
    • ”וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית-יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת...“ (מלכים א׳ ט, פסוק א)
    • ”וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה, וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב, וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים; וְאֵת חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה ...“ (מלכים א׳ ט, פסוק יט)
  2. [השאלה] תְּשׁוּקָה מִינִית.

מילים נרדפותעריכה