חשק

חָשַׁק

לשון המקרא אָבָה, חָפֵץ בְּדָבָר בְּכָל מְאוֹדוֹ.
- ”לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים, חָשַׁק יְהוָה בָּכֶם-וַיִּבְחַר בָּכֶם“ (דברים ז, פסוק ז)
- ”וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה“ (דברים כא, פסוק יא)
לשון המקרא אָהַב אַהֲבָה עַזָּה.
- ”רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהוָה, לְאַהֲבָה אוֹתָם; וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים-כַּיּוֹם הַזֶּה“ (דברים י, פסוק טו)
(נדיר) הִצְמִיד, קֵרַב עַד לְמַגָּע.
- "ישקני מנשיקות פיהו אמר ליה ישמעאל אחי חֲשֹׁק שפתותיך זו בזו..." (תלמוד בבלי, סדר נזיקין, מסכת עבודה זרה, דף ל"ה)

1 ו 2 נגזרים מחֵשֶׁק, 3 נגזר מחישוק. שני השורשים מן התנ"ך.
בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה כפועל, המילה "ḫašāḫu", הגייה: חָשְׁאַכוּ , ובכתב חקוק -" iḫ-[šu]-ḫu" , בהוראת - לרצות ,לַחשׁוֹק ^[1].
ערבית בהגיית אישְׁק عِشْق אהבה-פיסית או גשמית , חשק

לשון המקרא צִמֵּד, קֵרַב וְאִחָה.
- ”וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת, וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים, עָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים; וְצִפָּה רָאשֵׁיהֶם, וְחִשַּׁק אֹתָם“ (שמות לח, פסוק כח)
עברית חדשה מנע אפשוריות מאדם. סגר עליו מכל הכיוונים.
- בהתפטרותו שר הבטחון חישק את ראש הממשלה מלעשות הסכם שלום.

לשורש ח-ש-ק מופע יחיד בבניין פיעל במקרא. רש"י לשון חגירה וחבישה. בארמית תרגום לחבושים-חשוקים.

לשון המקראנכרך ולפף בדבר המקיפו סביב.
נֶאֱחָה, הֻצְמַד עֲדֵי חִבּוּר.
- ”כָּל עַמּוּדֵי הֶחָצֵר סָבִיב מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף, וָוֵיהֶם כָּסֶף; וְאַדְנֵיהֶם נְחֹשֶׁת“ (שמות כז, פסוק יז)

לשון המקרא חֵפֶץ, רָצוֹן עַז.
- ”וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית-יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת...“ (מלכים א׳ ט, פסוק א)
- ”וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה, וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב, וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים; וְאֵת חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה ...“ (מלכים א׳ ט, פסוק יט)
בהשאלה: תְּשׁוּקָה מִינִית.

↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'- 9