חשוק

חָשׁוּק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חשוק
הגייה^*	khashuk
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־שׁ־ק
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	ר׳ חָשׁוּקִים נ׳ (חַשּׁוּקָה) חֲשׁוּקָה

לשון ימי הביניים מי שחושקים בו, רוצים בקרבתו.
- "אבל מי שחושק אין מחשבתו נפרדת מן החשוק כלל, ואפילו בעת שיאכל יזכרנו, גם בעת השינה יראנו בחלום" (רבינו בחיי דברים ו)
- "ותקח לך שיעורן של דברים מחשוק וחשוקתו כי לא יצטער בעכבתו מבוא אליה" (אור החיים שמות יט)

דבר המקיף גוף במעגל ומהודק אליו.
- ”וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה יְדוֹתָם וְגַבֵּיהֶם וְחִשֻּׁקֵיהֶם וְחִשֻּׁרֵיהֶם הַכֹּל מוּצָק.“ (מלכים א׳ ז, פסוק לג)
בהשאלה: גוף עגול טבעתי, בד"כ כזה שקוטרו גדול.
- קניתי לבתי חישוק פלסטיק והיא מתעמלת איתו בצורה מרשימה.
בהשאלה: פעולה העשויה למנוע מאדם אפשרויות פעולה.
- ראש הממשלה לא יכול לעשות הסכם אחרי החישוק של שרי מפלגת 'הליקוק'.

המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. בארמית תרגום לחבוש-חשוק. במובנו המקורי נשאר החישוק בשפת הדיבור בפועל חָשַׁק -חשק שפתיים.