הִדְבִּיק עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הדביק
שורש וגזרה ד־ב־ק, גזרת השלמים
בניין הִפְעִיל
  1. יצר מגע בין גוף אחד למשנהו, כך שקשה עד בלתי־אפשרי להפריד ביניהם.
    • ”וּלְשׁוֹנְךָ אַדְבִּיק אֶל-חִכֶּךָ וְנֶאֱלַמְתָּ וְלֹא-תִהְיֶה לָהֶם לְאִישׁ מוֹכִיחַ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה.“ (יחזקאל ג, פסוק כו)
  2. הגיע אל מתחרהו במרדף או במרוץ.
    • ”הֵמָּה הִרְחִיקוּ מִבֵּית מִיכָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בַּבָּתִּים אֲשֶׁר עִם-בֵּית מִיכָה נִזְעֲקוּ וַיַּדְבִּיקוּ אֶת-בְּנֵי-דָן.“ (שופטים יח, פסוק כב)
  3. זיהם, העביר מחלה למישהו אחר.
    • יַדְבֵּק יהוה בְּךָ אֶת הַדָּבֶר עַד כַּלֹּתוֹ אֹתְךָ מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.“ (דברים כח, פסוק כא)
  4. בהשאלה מן (3): מיכר.
  5. [מחשבים], הזין תוכן מועתק לשדה קלט.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה


השורש דבק

השורש ד־ב־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

ד־ב־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל דָּבַק דָּבֵק

(ב׳ פעוּל: דָּבוּק)

יִדְבֹּק דְבֹק לִדְבֹּק
נִפְעַל נִדְבַּק נִדְבָּק יִדָּבַק הִדָּבַק לְהִדָּבַק
הִפְעִיל הִדְבִּיק מַדְבִּיק יַדְבִּיק הַדְבֵּק לְהַדְבִּיק
הֻפְעַל הֻדְבַּק מֻדְבָּק יֻדְבַּק -אין- -אין-
פִּעֵל דִּבֵּק מְדַבֵּק יְדַבֵּק דַּבֵּק לְדַבֵּק
פֻּעַל דֻּבַּק מְדֻבָּק יְדֻבַּק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּבֵּק מִדַּבֵּק יִדַּבֵּק הִדַּבֵּק לְהִדַּבֵּק