דַּכָּאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דכא
הגייה* daka
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ד־כ־א
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות נ'? ר׳ דַּכָּאִים נ"ר דַּכְּאֵי־
  1. מי שרוחו נמוכה- אם בשל עול מחויבויות, קשיים נסיבתיים, עקה נפשית או משום אישיות ענוה.
    • ”מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים“ (ישעיהו נז, פסוק טו)
    • ”תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם“ (תהלים צ, פסוק ג)
    • ”קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ“ (תהלים לד, פסוק יט)

גיזרוןעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

השורש דכא

השורש ד־כ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

ד־כ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִדְכָּא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל דִּכֵּא מְדַכֵּא יְדַכֵּא דַּכֵּא לְדַכֵּא
פֻּעַל דֻּכָּא מְדֻכָּא יְדֻכָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא מִדַּכֵּא או מִתְדַּכֵּא יִדַּכֵּא או יִתְדַּכֵּא הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא לְהִדַּכֵּא או לְהִתְדַּכֵּא

הערותעריכה

  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּכֵּא.

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

  • שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְדֻכָּא ולא מְדֻכֵּא.

דַּכָּה או דַּכָּאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* daka
חלק דיבר שם־עצם
מין (זכר) / נקבה
שורש ד־כ־ך
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות
  1. לשון המקרא הכאה עד שמאבד את צורתו. שחיקה וכיתות.
    • ”לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא‏ [דַּכָּה] וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'“ (דברים כג, פסוק ב)

גיזרוןעריכה

מידע נוסףעריכה


השורש דכא

השורש ד־כ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

ד־כ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִדְכָּא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל דִּכֵּא מְדַכֵּא יְדַכֵּא דַּכֵּא לְדַכֵּא
פֻּעַל דֻּכָּא מְדֻכָּא יְדֻכָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא מִדַּכֵּא או מִתְדַּכֵּא יִדַּכֵּא או יִתְדַּכֵּא הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא לְהִדַּכֵּא או לְהִתְדַּכֵּא

הערותעריכה

  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּכֵּא.

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

  • שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְדֻכָּא ולא מְדֻכֵּא.

דִּכָּאעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דיכא
שורש וגזרה ד־כ־א
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא סילק כוחו ורוממותו.
    • ”אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ“ (תהלים פט, פסוק יא)
    • ”כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי הוֹשִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם“ (תהלים קמג, פסוק ג)
    • לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו כֹּל אֲסִירֵי אָרֶץ“ (איכה ג, פסוק לד)
    • צריכת אלכוהול מדכאת את מערכת העצבים.
  2. גרם לאוירה כבדה ושלילית, דכדוך ואוירת נכאים.
    • אינני אוהב לשמוע הרצאות בנושאי מחלות חשכות מרפא, זה מדכא אותי.

גיזרוןעריכה

  • מילה מקראית.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה


השורש דכא

השורש ד־כ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

ד־כ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִדְכָּא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל דִּכֵּא מְדַכֵּא יְדַכֵּא דַּכֵּא לְדַכֵּא
פֻּעַל דֻּכָּא מְדֻכָּא יְדֻכָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא מִדַּכֵּא או מִתְדַּכֵּא יִדַּכֵּא או יִתְדַּכֵּא הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא לְהִדַּכֵּא או לְהִתְדַּכֵּא

הערותעריכה

  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּכֵּא.

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

  • שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְדֻכָּא ולא מְדֻכֵּא.

דֻּכָּאעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ד־כ־א
בניין
  1. לשון המקרא נכנע אל מול כוח חזק ממנו.
    • ”לֹא דֻכְּאוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְלֹא יָרְאוּ וְלֹא הָלְכוּ בְתוֹרָתִי וּבְחֻקֹּתַי“ (ירמיה מד, פסוק י)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. משמעות רחבה לשורש חולשה וגם עצב.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏


השורש דכא

השורש ד־כ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

ד־כ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִדְכָּא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל דִּכֵּא מְדַכֵּא יְדַכֵּא דַּכֵּא לְדַכֵּא
פֻּעַל דֻּכָּא מְדֻכָּא יְדֻכָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא מִדַּכֵּא או מִתְדַּכֵּא יִדַּכֵּא או יִתְדַּכֵּא הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא לְהִדַּכֵּא או לְהִתְדַּכֵּא

הערותעריכה

  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּכֵּא.

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

  • שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְדֻכָּא ולא מְדֻכֵּא.