דַּכָּא

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאדכא
הגייה*daka
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשד־כ־א
דרך תצורהמשקל קַטָּל
נטיותנ'? ר׳ דַּכָּאִים נ"ר דַּכְּאֵי־
  1. מי שרוחו נמוכה- אם בשל עול מחויבויות, קשיים נסיבתיים, עקה נפשית או משום אישיות ענוה.
    • ”מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים“ (ישעיהו נז, פסוק טו)
    • ”תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם“ (תהלים צ, פסוק ג)
    • ”קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ“ (תהלים לד, פסוק יט)

גיזרון

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש דכא

השורש ד־כ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

עריכה
ד־כ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִדְכָּא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל דִּכֵּא מְדַכֵּא יְדַכֵּא דַּכֵּא לְדַכֵּא
פֻּעַל דֻּכָּא מְדֻכָּא יְדֻכָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא מִדַּכֵּא או מִתְדַּכֵּא יִדַּכֵּא או יִתְדַּכֵּא הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא לְהִדַּכֵּא או לְהִתְדַּכֵּא

הערות

עריכה
  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּכֵּא.

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

  • שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְדֻכָּא ולא מְדֻכֵּא.

דַּכָּה או דַּכָּא

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*daka
חלק דיברשם־עצם
מין(זכר) / נקבה
שורשד־כ־ך
דרך תצורהמשקל קַטְלָה
נטיות
  1. לשון המקרא הכאה עד שמאבד את צורתו. שחיקה וכיתות.
    • ”לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא‏ [דַּכָּה] וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'“ (דברים כג, פסוק ב)

גיזרון

עריכה

מידע נוסף

עריכה


השורש דכא

השורש ד־כ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

עריכה
ד־כ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִדְכָּא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל דִּכֵּא מְדַכֵּא יְדַכֵּא דַּכֵּא לְדַכֵּא
פֻּעַל דֻּכָּא מְדֻכָּא יְדֻכָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא מִדַּכֵּא או מִתְדַּכֵּא יִדַּכֵּא או יִתְדַּכֵּא הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא לְהִדַּכֵּא או לְהִתְדַּכֵּא

הערות

עריכה
  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּכֵּא.

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

  • שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְדֻכָּא ולא מְדֻכֵּא.

דִּכָּא

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאדיכא
שורש וגזרהד־כ־א
בנייןפִּעֵל
  1. לשון המקרא סילק כוחו ורוממותו.
    • ”אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ“ (תהלים פט, פסוק יא)
    • ”כִּי רָדַף אוֹיֵב נַפְשִׁי דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי הוֹשִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם“ (תהלים קמג, פסוק ג)
    • לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו כֹּל אֲסִירֵי אָרֶץ“ (איכה ג, פסוק לד)
    • צריכת אלכוהול מדכאת את מערכת העצבים.
  2. גרם לאוירה כבדה ושלילית, דכדוך ואוירת נכאים.
    • אינני אוהב לשמוע הרצאות בנושאי מחלות חשכות מרפא, זה מדכא אותי.

גיזרון

עריכה
  • מילה מקראית.


נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
השורש דכא

השורש ד־כ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

עריכה
ד־כ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִדְכָּא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל דִּכֵּא מְדַכֵּא יְדַכֵּא דַּכֵּא לְדַכֵּא
פֻּעַל דֻּכָּא מְדֻכָּא יְדֻכָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא מִדַּכֵּא או מִתְדַּכֵּא יִדַּכֵּא או יִתְדַּכֵּא הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא לְהִדַּכֵּא או לְהִתְדַּכֵּא

הערות

עריכה
  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּכֵּא.

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

  • שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְדֻכָּא ולא מְדֻכֵּא.

דֻּכָּא

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרהד־כ־א
בניין
  1. לשון המקרא נכנע אל מול כוח חזק ממנו.
    • ”לֹא דֻכְּאוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה וְלֹא יָרְאוּ וְלֹא הָלְכוּ בְתוֹרָתִי וּבְחֻקֹּתַי“ (ירמיה מד, פסוק י)

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. משמעות רחבה לשורש חולשה וגם עצב.


נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה


השורש דכא

השורש ד־כ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

עריכה
ד־כ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נִדְכָּא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל דִּכֵּא מְדַכֵּא יְדַכֵּא דַּכֵּא לְדַכֵּא
פֻּעַל דֻּכָּא מְדֻכָּא יְדֻכָּא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא מִדַּכֵּא או מִתְדַּכֵּא יִדַּכֵּא או יִתְדַּכֵּא הִדַּכֵּא או הִתְדַּכֵּא לְהִדַּכֵּא או לְהִתְדַּכֵּא

הערות

עריכה
  • בבניין התפעל מותרת ההטיה על-פי שני דרכים:

1) כיתר הפעלים מגזרת השלמים הנוטים בו, בהיוותרות ת"ו הבניין; הִתְדַּכֵּא.

2) בהידמות מלאה של פה"פ דל"ת לת"ו הבניין, כך לפי האקדמיה ללשון העברית:"בבניין התפעל כאשר אות השורש הראשונה היא דל"ת נוצר רצף של שני עיצורים דומים מאוד בהגייתם: תי"ו ודל"ת – התְדרדר. במקרה זה יכולה לחול הידמות של התי"ו לדל"ת: במקום התי"ו יבוא דגש בדל"ת – הִדּרדר" (האותיות ת' ו-ד' בבניין התפעל)

  • שימו לב: העושה אנלוגיה בבניין פֻּעַל בזמן ההווה לגזרת נל"י/ה-דינו שגיאה. עה"פ מנוקדת בקמץ ולא בצירה, יש לומר אפוא מְדֻכָּא ולא מְדֻכֵּא.