מדכא

מְדֻכָּא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מדוכא
הגייה*	meduka
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ד־כ־א
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מְדֻכֵּאת, מְדֻכְּאָה, מְדֻכָּאָה

1. שרוי במצב ירוד, בעצב ובצער.

   • ”וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲו‍ֹנֹתֵינוּ“ (ישעיהו נג, פסוק ה)
   • ”וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי נָפֶשׁ“ (ישעיהו יט, פסוק י)
   • ”אחי; בני! בראותי יהודי מדֻכא, נקרע לבי לקרעים, על כן אני אומר: צריכים אנחנו להושיע איש לרעהו"!“ (ראשון לציון וסיור הברון והברונה עדמנד די רוטשילד, מאת אברהם משה לונץ, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• בינוני פעול מן דִּכֵּא

נגזרות

• מילה גזורה

מילים נרדפות

• מדכדך
• עצוב
• נוּגֶה

ניגודים

• שמח

תרגום

• אנגלית: depressed‏‏‏‏
• ערבית: مُكْتَئِب‏‏‏‏

ראו גם

• מיואש
• שבור

מְדַכֵּא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מדכא
הגייה*	medake
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ד־כ־א
דרך תצורה	משקל מְקַטֵּל
נטיות	נ׳ מְדַכֵּאת מְדַכְּאָה ר׳ מְדַכְּאִים מְדַכְּאוֹת

1. עברית חדשה מה שגורם לצער ולעגמת נפש.

   • ”אם כה או כה, זה לא מקל עליה במאומה, כי חוששת היא תמיד מפני חוסר ידיעות בטיפול וכל שגיאה קטנה מדכאה את רוחה וגורמת לה סבל רב.“ (במדרון, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• בינוני מן הפועל דיכא.

מילים נרדפות

• מצער

ניגודים

• משמח

תרגום

• אנגלית: depressing‏‏‏‏