נוגה

ערך זה עוסק בנוּגֶה, תואר במלרע. לערך העוסק בנוֹגַהּ, שם־עצם במלעיל; ראו נֹגַהּ.

נוּגֶה עריכה

לשון המקרא [פיוטי] עגמומי, קודר, עצוב במקצת
- ”נוּגֵי מִמּוֹעֵד אָסַפְתִּי מִמֵּךְ הָיוּ מַשְׂאֵת עָלֶיהָ חֶרְפָּה.“ (צפניה ג, פסוק יח)
- ”דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל-שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר-לָהּ“ (איכה א, פסוק ד)
- "לא קלה היא, לא קלה דרכנו / ועינייך לפעמים כה נוגות / עוד שדות פורחים יש לפנינו / עוד הרים גבוהים, וצונני פסגות." (דרכנו, מאת יענקלה רוטבליט)
- "נגן לי ברוך מנגינה יפה / נוגה הוא הצליל של האהבה" (מעלה מעלה, מאת מירית שם אור)