נגה

נֹגַהּ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נוגה
הגייה*	noga
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ג־הּ
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ נְגָהִים גם נְגֹהוֹת; נֹגַהּ־, ר׳ נָגְהֵי־ או נְגוֹהוֹת־; כ׳ נָגְהוֹ

1. לשון המקרא אור קורן, זיו.

   • ”מִי בָכֶם יְרֵא ה', שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ“ (ישעיהו נ, פסוק י)
   • ”וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה.“ (חבקוק ג, פסוק ד)
   • ”שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ.“ (חבקוק ג, פסוק יא)
   • "לְנֹגַהּ רֶשֶׁף-הָאוּדִים בְּלֶהָבָה כִּבְדַּת-עַפְעַף..." (מתוך: "חלום ליל קיץ")

2. לשון המקרא אור אשר מגיע ממרחק רב ולא ניתן להבחין במקורו; אור בלתי-ישיר אשר מגיע לעיני הצופה דרך החזרה ממשטח כלשהו.

   • ”לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ.“ (ישעיהו ס, פסוק יט)
   • ”לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם.“ (יואל ב, פסוק י)
   • ”וַיָּרָם כְּבוֹד יְהוָה מֵעַל הַכְּרוּב עַל מִפְתַּן הַבָּיִת וַיִּמָּלֵא הַבַּיִת אֶת הֶעָנָן וְהֶחָצֵר מָלְאָה אֶת נֹגַהּ כְּבוֹד יְהוָה.“ (יחזקאל י, פסוק ד)

3. לשון המקרא בהשאלה מן (2): אור המגיע מן השמש בתחילת הזריחה, לפני שהשמש עצמה נראית לעין.

   • ”וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם.“ (משלי ד, פסוק יח)

4. לשון חז"ל (אסטרונומיה) כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ הן במרחקו והן בממדיו.

   • "אפרודיטי שם הכוכב הנקרא נוגה וכן כתוב שם נוגה הנקרא בערבי א"ל זהר"א בספרי הצלמים הנקראים בארבי טלאסי' אפרודיטי והיה באותו המרחץ צורת נוגה" (רמב"ם על עבודה זרה ג)
   • "כי כל מי שיעבוד לכוכב שבתי בעבודת כוכב נוגה. או יתפלל לכוכב צדק. בתפלת מאדים. אינו חייב מיתה." (תוספות יום טוב על עבודה זרה א)
   • "כְּכוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח מַרְאֵה כֹהֵן" (מחזור ליום כיפור/ספרד/מוסף)
   • עד כה לא נמצאו כל ממצאים שיצביעו על קיומם של חיים בכוכב הלכת נגה בהווה או בעבר.

5. רגש, פגיעות. עדינות
6. שמו הפרטי של בן דוד המלך שנולד בירושלים. מצוי גם כשם פרטי לנקבה.

   • ”וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ“ (דברי הימים א׳ ג, פסוק ז)

גיזרון

• השוו לאכדית: nagû (זוהר, ברק; קרן-אור, אלומה); לארמית: ܢܓܰܗ (ngah); לגעז: ነግሀ፡‏ (nagha). ארמית-יהודית : ”נָגְהָא“ (דניאל ו, פסוק כ) בהוראת אור-בוקר. מקבילה חיתית בהגיית נֶכֻּֿז השוו: (𒉈𒆪𒊻) בהוראת: שחר,ערב,רדת-החשיכה (בעברית קרויה נגה גם: "כוכב השחר")
• כוכב הלכת נגה נקרא בשמו משום שהוא כוכב הלכת הבהיר והזוהר ביותר הניתן לצפייה מכדור הארץ. השוו לארמית: נֹוגְהָא; לערבית: أَلزُّهَرَة (אַלזֻّהַרַה), מהשורש زهر (ז־ה־ר)

נגזרות

• הַגָּהָה
• הִגִּיהַּ
• נגוהות

מילים נרדפות

• אור, זיו, זוהר (1)
• אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, הילל בן שחר, ונוס, כוכבת, כוכב השחר (4)

תרגום

זיו:

• אנגלית: brightness‏, brilliance‏, shine

כוכב לכת:

• אנגלית: Venus‏‏‏‏
• ערבית: الزهرة‏‏‏‏ (הגייה: אַ־זֻّהַרַה)
• יפנית: 水星‏‏‏‏

ראו גם

• נגהה
• נהורנות

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: נוגה (כוכב לכת)

טקסט בוויקיטקסט: ביאור - נגה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נוגה (כוכב לכת)

• סיווג קונקורדנציוני: S 5051TWOT 1290aGK 5586

נָגַהּ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	נגה
שורש וגזרה	נ־ג־הּ
בניין	פָּעַל (קַל)

1. האיר, הבהיר; גרם לעצם אחר להיות מואר.

   • ”הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם.“ (ישעיהו ט, פסוק ט)
   • ”גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְלֹא יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ.“ (איוב יח, פסוק ה)
   • ”וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.“ (איוב כב, פסוק כח)

גיזרון

• ראו נֹגַהּ לעיל.

ראו גם

• הִגִּיהַּ

קישורים חיצוניים

• סיווג קונקורדנציוני: S 5050TWOT 1290GK 5585