צירה

צֵירֶה (גם: צֵירֵי)

(דקדוק) אחד מסימני הניקוד הטברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /e/. הוא מופיע מתחת לאות ונראה כשתי נקודות זו לצד זו.
- ”וּמַה תַּחֲשֹׁב עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר תִּקְּנוּ הַמִּקְרָא בִּפְסוּקִים תְּחִלָּה, אַחַר כֵּן בְּנִקּוּד, [...] מִקָּמֵץ וּפַתָּח וְצֵירֵי וּסְגוֹל יוֹצֵא מִן הַהַקָּשָׁה.“ (ספר הכוזרי, מאמר שלישי, פסוק לא)
- במילה לֵב האות למ"ד מנוקדת בצירי.

עברית-משנאית .שאול מארמית בצורות: צרַי,צרֵי,צֶריַא,צָריה שהוראתן: מפוצל,משוסע,סדוק משמעויות אלה הושאלו מערבית כפועל בהגיית קצרא (قَصَّرَ) בהוראת להחלש (גם בהתייחס אל החלשות הברות במילים)

ערך בוויקיפדיה: ניקוד העברית בת ימינו