גנה
גִּנָּה א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גינה |
| הגייה* | gina |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ג־נ־ן |
| דרך תצורה | משקל קִטְלָה |
| נטיות | ר׳ גִּנּוֹת; גִּנַּת־ |
- לשון המקרא כברת אדמה קטנה ופרטית, שבעליה משקיעים בטיפוח יופיה, ומגדלים בה צמחים, פירות וירקות.
- ”כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע יהוה, כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם.“ (במדבר כד, פסוק ו)
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין פסוק יט בפרק סא בספר ישעיהו. ”כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ, וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ; כֵּן אֲדֹנָי יהוה יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל־הַגּוֹיִם.“ (ישעיהו סא, פסוק יט)
- ”אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל; לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים.“ (שיר השירים ו, פסוק יא)
- ”תְּאֵנָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בֶּחָצֵר וְנוֹטָה לַגִּנָּה אוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ וּפָטוּר; עוֹמֶדֶת בַּגִּנָּה וְנוֹטָה לֶחָצֵר, אוֹכֵל אַחַת אַחַת, פָּטוּר.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ג, משנה י)
- ”רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, זֵרְעוֹנֵי גִנָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ו, משנה א)
- ”גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה! / כָּל צֶמַח בָּהּ צוֹמֵחַ, / כָּל פֶּרַח בָּהּ פּוֹרֵחַ, גִּנָּה לִי, גִּנָּה לִי, גִּנָּה חֲבִיבָה!“ (גִּנָּה לִי, מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)
- אתמול שהיתי עם אבי בגינה ועזרתי לו לנטוע בה עץ מנגו.
גיזרון
עריכה- אוגריתית: "גן" 𐎂𐎐. ארמית: גִנְתָא, ר' גִינִין, גִיניָּה. ערבית: ג'הְנַא جَنَّة .
- במערת האיגרות ובמסמכים מימי הממלכה הנבטית השייכים לגבירה יהודייה בשם בבתא מופיע הביטוי "גנת תמריא" בהוראת חלקת עצי תמר.
- ברוב השפות לא קיימת אבחנה בין המונח "גינה", חלקת אדמת פרטית ומגודרת, לבין המונח "גן", שטח ציבורי רחב ידיים.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
גִּנָּה ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גינה |
| שורש וגזרה | ג־נ־י/ה, גזרת נלי"ה |
| בניין | פִּעֵל |
- מתח ביקורת שלילית חדה ונוקבת; ציין משהו לגנאי.
- "מי שמגנה את הציור מגנה את הטבע." (לאונרדו דה וינצ'י)
- "אנחנו איננו לא מתיהדים ולא מתנצרים ברוח, אנחנו איננו מגנים שום דת ולא משבחים שום דת, אנחנו אומרים: לא על אמונות ודעות יחיה עם." (לבירור העניין, יוסף חיים ברנר, 1911)
- "סבור אתה שאתה מגנהו ואין אתה אלא משבחהו..." (מדרש הלל)
- [דיפלומטיה] מתח ביקורת באופן רשמי על התנהלות של ארגון או מדינה. הגינוי מסמל חוסר הסכמה וחוסר שביעות רצון חמורים מדרכי הפעולה שננקטו על ידיהם.
- נשיא ארצות הברית, ברק אובאמה, גינה את הפיגוע בנמל התעופה במוסקבה.
גיזרון
עריכה- מארמית: גְּנֵי.
- ניתן למצוא את המילה כבר במכילתא דברים, פרק יב, פסוק ב: "הרי הכתוב מגנה את עוברי עבדה זרה".
מילים נרדפות
עריכה- ביקר (1, 2)
- גמז (1)
- הוכיח (1, 2)
- השתלח (1)
- לא חסך שבטו (1)
- מתח ביקורת (1, 2)
- ניגח (1)
- קטל (1)
- הרשיע (1)
- קטרג (1)
ניגודים
עריכהתרגום
עריכה גינוי כביקורת
|
|
ראו גם
עריכהגֻּנָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גונה |
| שורש וגזרה | ג־נ־י/ה |
| בניין | פֻּעַל |
- שנמתחה עליו ביקורת שלילית חדה ונוקבת; צוין לגנאי.
- [דיפולמטיה] נמתחה עליו ביקורת באופן רשמי על התנהלותו, בדרך-כלל על ידי ארגון או מדינה. הגינוי מסמל חוסר הסכמה וחוסר שביעות רצון חמורים מדרכי הפעולה שננקטו על ידם.
- הטבח במערכת המכפלה גונה על ידי קהילה הבינלאומית כולה ובראשה מועצת הביטחון של האו"ם.
גיזרון
עריכה- צורת הסביל של גִּנָּה.